מכאוס לשלווה

שאלה: מערכת חברתית רגילה מתפתחת תמיד לכיוון הפרדה והתפלגות, מורכבות, כאשר נפרדים ממנה איזה שהן תת-מערכות, שכל אחת מהן הופכת לעצמאית.

המערכת הזאת מתחילה לגדול ולהיות עד כדי כך מורכבת, שבסופו של דבר היא מתפרקת ומעוצב משהו חדש, וזה אומר, שמתחיל סיבוב חדש של התפתחותה כבר ברמה אחרת.

תשובתי: מערכת אינטגרלית אינה מתפתחת באופן חיצוני, אלא באופן פנימי, כי ההתפתחות אינה מתרחשת בדרך אגואיסטית, אלא דווקא על ידי חיבור יותר ויותר איכותי וכולל, על ידי ערבות הדדית, על ידי חדירה הדדית טובה.

זו אינה תנועה בְּרָאוּנִית, מפני שהיא מתקדמת בדרך אחרת לגמרי, בכך שכופפת את עצמה בפני אחרים. אין כאן פלישה או חדירה מבולגנת וכאוטית, אלא להיפך, אנחנו מציעים את עצמנו לכל האחרים, ולכן המערכת כל הזמן עובדת לעלייה באיכות.

שאלה: בכל התפתחות תמיד טמון איזה מאבק של ניגודים. האם גם זה שייך לדרגה הקודמת?

תשובתי: תלוי על איזו דרגה את מדברת. אם את מתכוונת לעלייה מעל לאגו שלנו, שכבר איבד את ההתנגדות שלו ונמצא תחת האלטרואיזם כדי לתמוך בו ולעזור לו, אז האגו כבר אינו יכול לבצע את אותה הפונקציה שביצע קודם לכן. המאבק נפסק.

מתוך התוכנית "עולם אינטגרלי", 27.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בתחילת תקופת המעבר
עם רצון אחד ושׂכל אחד
אמצעי שמוביל להרמוניה של החברה