קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
החיוּת נמדדת לפי היחס בין שלושה אורות: יש את הרשימו של המצב הקודם, ובמצב הנוכחי יש לנו אור פנימי ואור מקיף, עם מסך ביניהם, שמפריד את האור שמגיע לשני האורות הללו.
האור הפנימי נותן את הרגשת ההווה. האור המקיף, שנשאר מפני שאנחנו לא מסוגלים עדיין להתגבר על מנת להשפיע, נותן את הרגשת העתיד. והרשימו, שעל בסיסו אני מבצע את החישוב הזה, נותן לי את הרגשת העבר.
האגואיזם הלא מתוקן שלי הוא זה שמחלק עבורי את הזמן לעבר, הווה ועתיד. ואם אני מקבל מסך של 100% על כל הרצון שלי, כבר לא קיימים עבורי זמנים שונים. מושג הזמן מפסיק בכלל להתקיים, אלא קיים רק עולם אין-סוף.
כלומר, העבר, ההווה והעתיד אינם קיימים בפני עצמם! אנחנו פשוט הרגלנו את עצמנו לתפוס ולהרגיש בצורה כזאת את ההשפעות הללו, אבל זוהי בעיה פסיכולוגית בלבד. אין שום זמן, יש רק את המצב של הנשמה, שמרגישה את השפעת האור שמשתנה כל הזמן. ולכן נדמה לנו שהזמן חולף.
כשאני עובר ממושג הזמן הגשמי לרוחני, ליחס בין הרשימו, האור הפנימי והאור המקיף, שקובע את העבר, ההווה והעתיד – אני מתחיל להתייחס אחרת למצב שלי. מתחיל להיות לי ברור שהזמן לא קיים, ושהכול תלוי רק בי. אני יכול לזרז את הזמן, אם אזרז את עצמי להתקרב להווה מתוך העבר, ומתוך ההווה – להתקרב יותר ויותר אל העתיד.
הכול תלוי רק במהירות שבה אני רוכש את המסך, מפתח אותו, מברר את המצב שלי ומבצע פעולות של לקבל על מנת להשפיע בעשר הספירות של הנשמה שלי. זאת כל העבודה שלנו, מפני שאין יותר מה לעשות חוץ מלזרז את הזמן.
אם אנחנו בעצמנו "לוחצים על דוושת הגז", אנחנו מתקדמים במהירות ומצמצמים את הדרך שלנו, והופכים אותה לנעימה ומובילה למטרה הנכספת. ואז אנחנו עוברים את הדרך בתענוג ובשמחה, כשאנחנו מצדיקים את הבורא ומודים לו על כך שהוא טוב ומיטיב, שסידר לנו כזאת דרך נפלאה.
אבל אם אנחנו לא משקיעים מאמצים כדי להתקדם, אם אנחנו לא לוחצים על דוושת הגז, אלא נדחפים מאחור על ידי הייסורים – אז אנחנו מתקדמים בקצב הטבעי של ההתפתחות, כשהכול קורה "בעיתו". ולכן ההתקדמות הזאת מורגשת על ידינו כלא נעימה וגורמת לנו לייסורים, מפני שהאור שמגיע לא מוצא רצונות שמוכנים לקבל אותו, ולכן הוא נאלץ להישאר מבחוץ, ללחוץ עלינו, ולגרום לנו כאב וייסורים.
במקרה כזה, כל האור מגיע ללא "המתקה", אלא כמו שהוא, ואז הוא מתגלה כגבורות, כאש שורפת. הכול מגיע מהאור, אבל הוא יכול להתקבל על ידי רצונות שמוכנים לקראתו ושמזמינים אותו, והוא יכול להגיע בהתאם לתהליך הטבעי, בזמן המיועד לו. לכן העיקר זה לזרז את העבודה שלנו.
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 12.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אל תטבע בתוך הזמן
להגיע לשיעור כדי להשיג את כוח התיקון
העולם שנבנה על פי בקשתי
