מי אני?

שאלה: הייתי שמח לתפוס את עצמי בצורה אחרת ממה שאני תופס את עצמי עכשיו. האם יש לך עצה בשבילי?

תשובה: יש עצה. תיכנס לכור הזה, שבו אנחנו צריכים להיות מקושרים בצורה שווה, בצורה הדדית, כל אחד לאחרים.

אז אתה תראה מה זה בן אדם, שזה עשר ספירות סך הכול, זה מה שאנו מכנים "נשמה", ואז הגופים האלה נעלמים. אתה לא מרגיש שהם בכלל קיימים, כי הכול קיים רק במידה שזה נכלל בבחירה החופשית שלך. איפה שנמצאת הבחירה, ומחוץ לבחירה אין כלום. זאת אומרת, כל החומר שניתן לך, הדומם, הצומח והחי, ניתן לך להרגשה, למציאות בינתיים, שאתה תתחיל מתוכו לפתח חומר שנקרא "אדם", שהוא כולו בא מבחירה חופשית, מתוך זה שאתה נעשה דומה לבורא בקו האמצעי. ואז שני הקווים האלה קיימים רק כדי לקיים את הקו האמצעי. אז אתה, לאט לאט, כשנכלל שם, רואה שהחומרים, דומם, צומח, חי, נעלמים. נעלמים יותר ויותר. זו הסיבה שאנחנו נולדים, חיים ומתים במציאות שלנו. זו מציאות מדומה.

בעולם שלנו אנחנו נתקעים באדם כי אנחנו לא יכולים לחקור אותו, כי חסרים לנו כלים לזה. אבל חכמת הקבלה דווקא חוקרת את ה"אדם". את הדומם, צומח, חי, אין לה מה לחקור, כי היא חוקרת רק את אותן הפעולות שנמצאות בבחירה החופשית, בבחירה החופשית שלנו והלאה, ולא מהבחירה החופשית ומטה, איפה שאין בחירה, איפה שכל הפעולות שלי הן מחויבות.

מתוך התוכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע" מס' 3, 2.5.2014

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest