קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 7 בכנס הקבלה בטורונטו
הגוף שלנו מורכב מחלקים שונים, שבנויים בצורה שונה ופועלים באופן שונה. אם נבחן כל אחד מהם בנפרד, יהיה לנו קשה להבין את הקשר ההדדי בין הכליות, הריאות, הלב, הכבד, המוח, חמשת החושים, הזיכרון, מערכת העיכול וכן הלאה. הם שונים לחלוטין. והעיקר כאן זו התוכנה הכללית שמקשרת אותם לאחד, קובעת עבור כל אחד מהם את הקצב שלו ואת הפונקציות שלו, יוצרת ביניהם קשרים הדדיים נכונים ומאפשרת להם לעבוד יחד, בהרמוניה.
התוכנה שקושרת בין כל חלקי הגוף, נקראת "חיי הגוף". והחיים האלה מייצרים את הדרגה העליונה יותר, את התודעה האנושית.
אנחנו צריכים להתקשר בינינו לפי אותו העיקרון: קבוצות שונות, אנשים שונים – כל אחד שומר את הייחודיות שלו, אך מעל לאינדיווידואליות שלנו אנחנו צריכים להימצא בקשר הדדי. אנחנו רוצים לגלות את התוכנה האוניברסלית הזאת שקושרת בינינו. על ידי זה אנחנו נגלה את אור אין-סוף, שמוליד אותנו, מחזיק אותנו וקושר אותנו. הרגשת התוכנה הזאת נקראת "גילוי הבורא".
חוץ מהגוף החי שלנו, אנחנו מרגישים גם שחי בתוכנו האדם, המדרגה העליונה יותר. בדומה לכך, כשאנחנו מתקשרים זה לזה אנחנו מגלים את התוכנה שקושרת בינינו ברמה עליונה יותר, וזאת מהותו של גילוי הבורא לנברא.
ועל אף שאת הדחף הגדול לזה אנחנו מקבלים בכנסים, גם בהפסקות שביניהם אנחנו יכולים לבצע עבודה גדולה מאוד בחיבור בין הקבוצות, כדי להביא לעולם את הידיעה הזאת, את הדוגמא הזאת. הרי העולם כבר מתחיל להרגיש את הצורך להבין את המצב הנוכחי.
הבורא מתגלה בינינו בחושך. באמצעות החושך הוא מראה לנו שהוא חסר לנו, ואז אנחנו משתוקקים אליו. הרי בלעדיו לא נוכל להסתדר בחיים. הוא מזמין אותנו לכך על ידי המשבר, חוסר האונים, ועוד סוגים שונים של הרגשות לא נעימות. אחרת, איך אנחנו, כאגואיסטים, נימשך אליו? לא נוכל לגלות אותו בצורה מלאכותית, אם לא נהיה באמת זקוקים לו.
מיום ליום העולם שוקע בבלבול ובחשכה, מאבד את הכוחות והתקוות, ואינו מצליח להתמצא אפילו בפעולות היומיומיות. זה משתקף בחייהם של האנשים הפשוטים, ובהדרגה מבשילה בהם הרגשת החוסר. בהתחלה הם אינם יודעים מה בדיוק חסר להם. לאחר מכן הם קולטים שהם צריכים להרגיש תקווה לעתיד, ביטחון בכך שיהיו להם הדברים הנחוצים לחיים הרגילים.
אלה לא גילויים פילוסופיים ולא הנחות תיאורטיות של אינטלקטואלים. זה לא מה שמתגלה לנו, לאנשים עם הנקודה שבלב, מעל לחיים הרגילים. אנחנו עורכים חיפוש מיוחד, שאופייני לגלגלתא ועיניים, לכלים דהשפעה, לאלה שמנסים לחדור למהות התוכנה שמקשרת אותנו, להרגיש את רשת הקשר ההדדי שלנו, להכיר את החוקים שקיימים בינינו. לא כולם נמשכים לזה.
האדם הפשוט צריך רק להבין כיצד הוא משתתף בתהליך, מתוך החיסרון למזון, לחינוך הילדים, לפנסיה, לבריאות, לתשלום החובות… זאת צורת ההתכללות שלו בתוכנה הגדולה, בשונה מאיתנו. הוא זקוק לדברים הפשוטים: להרוויח למחייתו, לצפות בטלוויזיה, לגלוש באינטרנט, להוליד ילדים ולחנך אותם… כך הוא ימשיך לחיות גם הלאה, בשלב הרוחני של התפתחותו, רק עם כוונה להשתתף יחד עם כולם בעשייה הכללית. אחרת הוא לא יוכל להתקיים. כך גם פועלים התאים בגוף, שמקבלים את התוכנה מהמוח.
אנחנו צריכים להסביר לבני האדם על מה שקורה. אנחנו צריכים ללמד אותם את כללי ההתנהגות בעולם החדש, ובמקביל לכך, ללמוד את הכללים הללו בעצמנו ולפתח אותם בינינו. ולכן כל אחד מאיתנו חייב להבין איזו אחריות מוטלת עליו. זה בעצם המימוש של הנשמה שלנו.
מתוך שיעור מס' 7 בכנס הקבלה בטורונטו, 18.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מתחברים לעולם
לגרש את החושך
הענן המוזר שירד על העולם
