קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הרצון הוא כל החומר של הבריאה, המקום שבו אנחנו מרגישים שאנחנו חיים ומגלים את המציאות בתוכנו ומסביבנו. האור פועל על הרצון ומפתח אותו לפי התוכנית שלו, תחילה באופן ישיר, כדי לעצב אותו. ולאחר מכן, בתוך הרצון הזה שנברא על ידו, בבחינה הרביעית של עולם אין-סוף, האור מתחיל לבנות את התנאים לתיקון הרצון.
הרי הרצון הזה הוא בינתיים חומר גולמי חסר הבנה, חסר הרגשה, חסר בחירה חופשית, שפועל על פי פקודותיו של האור שמנהל אותו. כך האור יוצר צורות שונות של הרצון, שנקראות "עולמות" (העלמות). האור מתגלה יותר או מסתתר יותר, וברצון נוצרים שינויים, עד שהוא סופג לתוכו את כל תכונות האור.
וככל שהאור מרחיק יותר את הרצון מעצמו, כך הרצון מתחיל להרגיש יותר את עצמו: מי אני ומה אני. על אף שעדיין אין לו שום חופש והתפתחות עצמאית, והכול מתבצע על חשבון האור. והרצון, בדיוק כמו החומר של העולם שלנו, פועל בהתאם לחוקים שנקבעו ואין לו שום בחירה אם להגיב כך או אחרת.
וכך ההתפתחות מגיעה עד למבנה המיוחד שנקרא "אדם", שמקבל את הבחירה: האם לפעול בתוך הדעת או מעל לדעת. "בתוך הדעת" זוהי התגובה הטבעית של החומר לפעולת האור. אבל אפשר להגיע לתגובה כזאת, שהיא מעל לרצון שלך ואינה מצייתת לחוקים הקבועים של הטבע. אתה יכול ליצור בתוכך את היכולת להגיב לא לפי פקודות האור, אלא להיפך.
ודווקא התגובה ההפוכה הזאת היא שנקראת "אדם", מפני שדווקא היא דומה לאור.
כי אם הוא מבצע את פקודות האור בתוך הרצון שלו, הוא נקרא "נברא". אבל אם הוא לא מבצע את פקודות האור בתוך הרצון שלו, אלא רוצה להתעלות מעל דרגת החומר לדרגת האור ולהפוך להיות דומה לו – אז הוא חייב להגיב בצורה הפוכה. בהתאם לתגובה הזאת, הוא נקרא "אדם", כלומר "דומה" לאור.
ולכן החומר מקבל את השם: "אדם", ומזה מתחילה ההתפתחות החדשה שלו. קיימות בו כל מיני צורות שמוטבעות בו על ידי האור במהלך הגדילה הטבעית שלו, אבל עכשיו הרצון הזה מתחיל לעבוד בעצמו ומשתוקק להידמות לאור. והעבודה הזאת נקראת "עבודה באמונה למעלה מהדעת".
יש בעבודה הזאת הרבה מאוד אופנים: לעיתים האור מגלה את עצמו יותר, ולעיתים הוא מסתיר את עצמו יותר. לעיתים הוא מעורר באדם רצון גדול יותר, ולעיתים קטן יותר. על ידי כל ההשפעות האלה הוא מעורר בכל פעם תגובות שונות מצד החומר. וכך החומר לומד מתוך התגובות שלו את עצמו ואת האור, שממנו הוא רוצה לקחת דוגמא. הוא הולך ומתקרב אל האור בהתאם להשתוות הצורה, עד שהוא מגיע לדבקות בו.
ודאי שבדרך הזאת הרצון צובר בתוכו את ההבנה וההרגשה: מי אני, מיהו האור, מהי תוכניתו של האור. הוא לומד על היחס של הבורא אליו. ולהיפך, הוא לומד כיצד להתגבר על הטבע שלו ולהידמות לאור. וכך החומר מגיע בהדרגה לדרגת הבורא.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 17.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
השתתפות חובה
המערכת שמאפשרת לנברא להיות חופשי
להיות מוכן לשינויים
