קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני נלהב מלימוד חכמת הקבלה ומרגיש שינויים ענקיים בחיי. פעם ראשונה שאני שומע תשובות שמופנות אלי. אני רוצה ללמוד, לגדול ולהשתנות.
שנים רבות לא קיימתי מצוות, אחר כך חזרתי לקיים, בעיקר בכדי לנסות למצוא טעם כלשהו בחיים, גם בגלל הרגשת אשם. אבא שלי הוא רב ואדם נפלא, דתי ורגיש. חשבתי, שעל ידי החזרה בתשובה אני עושה טוב לאבי, ואומנם כך קיבלה זאת המשפחה הדתית שלי. מצאתי את חוכמת הקבלה רק בגלל שחזרתי בתשובה ונכנסתי לחב"ד. התחלתי להתעניין, וכך מצאתי אותך באינטרנט.
כאשר אני לומד על ההבדלים בין הדת לבין חוכמת הקבלה, אני מרגיש רגשות מנוגדים. אני מבין את מה שאתה אומר ורוצה להמשיך ללמוד, אבל מרגיש שכשאני מתקדם לעבר חוכמת הקבלה, אני מתנהג בצורה אגואיסטית ובוגד באבי. בהתחשב בנסיבות שלי, האם זה חלק מהעבודה שלי?
תשובה: ההבדל בין חוכמת הקבלה לבין הדת הוא בתיקון האדם. לימוד נכון של חוכמת הקבלה, לפי מקורות אמיתיים, מושך את האור המחזיר למוטב, האור המתקן את האגואיזם שלנו, לפי הכלל: "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב".
אנו מתפתחים במידת הופעת הרצונות השבורים (האגואיסטיים) בנו. מי שכבר מתעורר בו הרצון לתיקון, מתחיל להרגיש את העולם שלנו שקרי וריק בכל דבר, גם בדת. מי שעוד לא מתעוררת בו הכרה זו, מסתפק בדת (בעצמו, בעולם, באלוקים).
אילו רצונות מתעוררים בך? רק אתה יכול להחליט. בסוף ההתפתחות שלנו, כולנו נרגיש את הצורך בדבקות עם הבורא. זמננו הוא הזמן שבו מתחילה התעוררות הרצון לבורא. לכן חוכמת הקבלה, השיטה לגילוי הבורא, מתחילה להיות נדרשת יותר ויותר, במידה כזו שאפילו דתות מתחילות "להתלבש" עליה ולטעון שהיא חלק מהן.
גם זה פועל לטובת חוכמת הקבלה, כיוון שכתוצאה מכך, האדם בסופו של דבר ירגיש מהר יותר שבדת מחוץ לחוכמת הקבלה, אין השגה של הבורא!
