מול חוק מוחלט של הטבע

שאלה: האם כדי לקבל הנאות ותענוגים צריך כוונה למען הבורא, או שזה נוגע אך ורק לרוחניות?

תשובתי: בעיקרון, כל מה שמתרחש בחיינו, כל הרגעים והרגשות רצוי לחבר במלואם לבורא.

שאלה: האם אפשר להצדיק את מעשי הבורא?

תשובתי: אין מה להצדיק אותו! פשוט עלינו להבין שאנחנו נמצאים מול חוק טבע מוחלט. אם אני מקיים אותו, עד כמה שאני יכול, אז אני מקבל מצב נורמלי ומכנה זאת כשכר, למרות שאף אחד לא מעודד ומדרבן אותי לעשות זאת. אני הוא זה שבונה את המצב. אבל אם אני לא מבצע את התנאים שבהם אני נמצא, אז אני יוצר לעצמי מצב שאני מכנה אותו עונש, אף אחד לא מעניש אותי.

שאלה: אז מאיפה הופיע יחס כזה באנושות כלפי לבורא?

תשובתי: בני אדם המציאו זאת, מפני שיש לבני האדם רצון לראות את הבורא כמלך, כאיזו דמות עליונה, א-לוהית.

שאלה: אבל גם הרצון הזה נובע מהבורא, האם זה הכרחי להתפתחות שלנו?

תשובתי: זה הכרחי להתפתחות שלנו, עד שנתחיל להבין שכל זה אינו עובד. תראה מה נעשה היום בעולם, איזה פרץ של דתות! זה כבר הפרץ האחרון, הדעיכה שלהן, כמו אש שמתלקחת לפני שהיא דועכת.

הערה: כלומר, אין למי להתפלל, זהו חוק ופשוט צריך לבצע אותו?

תשובתי: כאשר אדם מתפלל, הוא מתפלל לעצמו. זה ככל הנראה עוזר לאדם. אבל אם הוא מתפלל לבורא, עליו לחשוב על מה וממי הוא מבקש.

תפילה נקראת התגלות הרצון. אם אתה סבור שעליך לארגן מחדש את הרצון שלך, זה אומר שעליך לארגן מחדש את התפילה. אם עליך לכוון את הרצון שלך למטרה מסוימת, זה אומר שעליך להתפלל עבור מצב מסוים, אחרת אין כל טעם להתפלל.

האדם צריך להביע את הרצון שלו, לנסח, לאסוף, להרכיב אותו, ואז יוכל לעבוד איתו, והאור העליון ישפיע עליו באופן מרוכז.

מתוך שיעור וירטואלי, 21.05.2017