מה שבפנים, זה גם מה שבחוץ

בעל הסולם, מאמר "הערבות":

"אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, הרי הם גורמים לשאר האומה, להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם, מבלי למצוא שום מוצא, לצאת מעמידתם המזוהם, כמבואר."

זה שייך גם כלפי האדם, שהוא לא מושלם במאמצים שלו בשמירה על הערבות וצמצום אותם הרצונות, שאינם מסוגלים לכך. אם הוא מתלבט – באופן חלקי נוטה לערבות ובאופן חלקי לא, אז הוא מחליש את כל יתר הרצונות שלו שעדיין אינם מתוקנים, כלומר, "אומות העולם".

וחוץ מזה, כל העולם מתחלק ל"ישראל" ו"אומות העולם", וזה משחק תפקיד חשוב מאוד עבור הדור שלנו. אם אנחנו, "עם ישראל", לא תואמים לחוקי הערבות, אז אנחנו מקרינים על "אומות העולם" מעין רשות להישאר בתוך האגו, ומחזקים אותם בזה. ולהיפך, על ידי העבודה האמיתית שלנו בערבות ובחיבור אנחנו מגלים אור בישראל ובזה עוזרים לאומות העולם להיתקן.

"ישראל" נקראים גלגלתא ועיניים (ג"ע). ו"אומות העולם" נקראים "אח"פ" שנמצא ב"צמצום א'" (צ"א). אנחנו לא עובדים על הערבות באח"פ (שם זה בלתי אפשרי), אלא רק בגלגלתא ועיניים. אבל אם גם כאן אנחנו מרשים לעצמנו במידה מסוימת קלקולים ששייכים לרצונות המקולקלים, אם אנחנו מתעצלים ומזלזלים בתיקון של חלק מסוים, אז בהתאם לכך מחזקים את הכלים של האח"פ.

ובינתיים, אנחנו נמצאים גם בקשר עם אומות העולם. בהתאם לכך, האור שמשפיע על שני החלקים גלגלתא ועיניים, עובר לאח"פ ולאומות העולם, שמרגישים את כוחם.

באופן כזה, החלוקה הפנימית שלנו משפיעה על המתרחש בעולם, וכאשר העמים מאשימים במשהו את ישראל, הם בעיקרון צודקים. כי אם היינו מתקנים את עצמנו, אז בעולם פשוט לא הייתה שליליות. הכול תלוי בתיקון בישראל, מכאן נובעות התוצאות הגלובליות, גם הטובות וגם הרעות…

מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 03.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ההיסטוריה של כל העולם, זאת הדרך לערבות
בובת בבושקה מורכבת מבפנים
להעדיף פנימיות