דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מה שאני מקבל, תלוי בי

מה שאני מקבל, תלוי בי

Laitman_2011-02-25_9307.jpg

רב"ש, איגרת כ"ט: "אבל האדם אין צריך להביא זבל מבחוץ כמו אצל האילן, אלא צריך להכניס את הזבל מהעלם אל הגילוי, היינו לתוך הרגשתו."

שאלה: מה זה בשבילי "זבל" ומה זה "דשן"?

תשובתי: זה תלוי במה אתה בוחר. נותנים לך אפשרות לבחור: עד כמה אתה מעדיף אוכל על פני פסולת, דברים טובים על פני דברים רעים? ואתה תמיד בוחר משהו משתי האפשרויות, אבל יותר ויותר מכריע את הכף לכיוון ההשפעה. אין בכוחך לבטל לגמרי את הקבלה, אבל אתה בכל זאת מתקדם בכיוון הנכון.

בכלי שלך תמיד יש שלושה חלקים. בחלק העליון אתה יכול לפעול על מנת להשפיע, בחלק האמצעי שורה הצמצום, ובחלק התחתון משהו שאתה רוצה לעצמך.

לא יכול להיות "קו ימין" בלי "קו שמאל", ו"קו שמאל" בלי "קו ימין". הכול צריך להיות מגוון, עד שבגמר התיקון כל הרע יפעל כטוב.

שאלה: כלומר, אם החברים יוצרים עבורי מכשול, אז בזה הם נותנים לי "דשן"?

תשובתי: תלוי במה כוונתך במושג "מכשול". אם החברים מראים לי, עד כמה הם משתוקקים להכרת גדלות הבורא, למדרגה יותר עליונה, לדבקות, לגמר התיקון, לאיחוד וחיבור ביניהם, לגילוי האור, אז בשבילי זה יכול להוות מכשול מפני שגישה כזאת שנואה על האגו, אבל זה יכול להוות גם ממריץ שדוחף קדימה.

העליון מראה לתחתון אור, את ההשפעה שלו, והתחתון, בכך שמרגיש את זה, חייב לבדוק האם בשבילו זה אוכל או פסולת? כתוב: "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם". אני יכול להחליט, שהשפעה בשבילי זה דווקא האור שמושך אותי קדימה. אני רוצה להידבק אליו ולהתגבר על עצמי לשם כך, על אף שזה לא פשוט לקבל אותו בתור אוכל. ואז במקרה כזה אני נקרא "צדיק". אבל אם אני לא רוצה את זה, אז אני נקרא "רשע".

באופן כזה, אני בעצמי בודק את עצמי, לפי העיקרון: "לעולם יראה אדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי". העליון מעביר לי אור, אבל אני יכול להרגיש אותו או כאור או כחושך.

למשל, היום בשיעור הרבה אנשים יושבים בחוסר מצב רוח. ואני מאוד שמח בכך. כי כך מתגלה המחלה. זה טוב מאוד, עכשיו רק נשאר להביא את התרופה. אבל הם לא חושבים כך, הם מרגישים את עצמם חולים.

כלומר, השאלה היא: תלוי איך האדם מפענח את מה שהוא מקבל? אין רע בעולם, אלא הכול תלוי בכך, איך שאנחנו מפרשים את מה שקורה. עבורי האור, כוח החיים, יכול להיות או אוכל או פסולת. העץ באופן טבעי מקבל את הדשן מהבהמות כדבר טוב, ואילו אנחנו צריכים לבחור, מפני שמלכתחילה ה"דשן" שמגיע מהעליון לא נראה לנו. הדבר הזה עד כדי כך לא נראה לי, שנראה כמו "צואה" ולא כמו אוצר…

מתוך שיעור על איגרת של רב"ש, 25.01.2013

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest