מה רואה מקובל?

שאלה: במאמר "מהותה של חכמת הקבלה", בעל הסולם כותב, שכל העולמות זהים בכל הפרטים שלהם. מה זה אומר?

תשובתי: כל עולם, זה כמו העתקה של עולם יותר עליון ממנו. החומר הוא שונה, הכוונות שונות, המילוי והמהות שונים, אבל זו העתקה מהעולם העליון בתכונות של התחתון.

נניח, שיש פרח בעולם שלנו ויש "פרח" בעולם העליון. "פרח" בעולם העליון, זה אוסף של תכונות שבאופן כזה מתחברות ביניהן, כך שהן נותנות בעולם שלנו כזאת תוצאה של פרח.

מקובל שמגיע לפתיחת העולם העליון, לפקיחת עיניים, מתחיל לראות את הקשר הזה, ובהתאם לתמונה הפנימית של העולם שלנו שנמצאת אצלו, הוא מתחיל להשיג את העולם העליון ולראות את השורשים של תמונת העולם הזה. הוא רואה, שהפרח בעולם התחתון הוא תוצאה מהצטברות של כוחות מסוימים בעולם העליון שאותו הוא עכשיו מגלה. באופן כזה, יש לו "ענף" ו"שורש", ה"שורש" למעלה וה"ענף" למטה, והקשר ביניהם.

לכן, המקובל מסתכל על האיסוף המיוחד של הכוחות האלה בעולם העליון, שנותן בעולם שלנו תוצאה של פרח, וקורא להם בשמותיו של הפרח, למשל, "שושנה" עם הקוצים והעלים שלה. הוא מבין כיצד לכנות את הדברים. אחרת, לא הייתה לו שום אפשרות.

מזה קיימת "שפת הענפים". כי בלעדיה המקובלים לא היו יכולים לספר על העולם העליון, שבו ישנם רק כוחות. כדי להחליף ביניהם השגות, המקובלים אינם זקוקים לשפה, כי הם בעצמם נכללים בכוחות האלה ומפעילים אותם. אבל כדי למסור מדור לדור את ההשגות שלהם וללמד, הם חייבים את "שפת הענפים". השפה הזאת היא מדויקת מאוד, כי הם יודעים כל שורש לכל ענף שבעולם הזה, ומאחר ויש לו שם, אז ברור להם כיצד לכנות את השורש.

בשבילנו זאת בעיה. כי אנחנו פותחים ספרי קבלה, ושם הכול כתוב בשפה שלנו הגשמית. זה מבלבל אותנו ואנחנו מתחילים לחשוב שמדובר על העולם שלנו. ואילו המקובלים בשום אופן לא מתייחסים לעולם הזה. רק המדעים הגשמיים עוסקים בעולם הזה.

שאלה: האם לכל הענפים שבעולם שלנו יש שורשים בעולם העליון?

תשובתי: כן. לכל מה שקיים בעולם שלנו יש שורשים בעולם העליון, אבל הם אינם ידועים לנו. אפשר לשאול אחרת: האם בעולם העליון יש הרבה יותר שורשים שאין להם ענפים בעולם שלנו? לא, לכל שורש יש ענף בעולם שלנו. אין שום אור או תופעה בעולם אין סוף, שלא מגיעים לנקודה התחתונה ביותר של העולם הזה.

מקובל אפילו רואה בעולם שלנו אור שפועל בתוך החומר, ואילו אנחנו רואים רק את העטיפה, את החומר. ואילו הוא רואה את האור, את האנרגיה שמפעילה את כל המרכיבים של החומר, הוא רואה את כוונת הבריאה, מטרת הבריאה, מחשבת הבריאה. לכן, מאחורי כל הפרצופים, כל הטבע הדומם, צומח וחי, הוא רואה את מימוש מטרת הבריאה, בכל רגע ורגע, או קצת יותר בדרך של ייסורים ("בעיתו"), או קצת יותר בדרך האור ("באחישנה"). הוא רואה איך כל פעם העולם הזה מתקדם, כאילו שמתנדנד על כפות המאזניים.

מתוך שיעור על המאמר "מהותה של חכמת הקבלה", 15.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מענף לשורש
הראייה הפנימית ועולם הכוחות
העולה מעלה מחבר בתוכו את כל העולמות