דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מה קיים מחוץ לחומר?

מה קיים מחוץ לחומר?

שאלה: בחכמת הקבלה קיימים שני מושגים בסיסיים: בורא ונברא. מה זה?

תשובתי: מלכתחילה קיים כוח חסר גוף וחסר שם, ללא תכונות המאפשרות להגדירו. הוא מחוסר ערך ואין לו שום שייכות וקשר אלינו. הכוח הזה נקרא "עצמותו", כלומר "שקיים בפני עצמו", אנחנו לגמרי לא נוגעים בו ולא יכולים לחקור אותו.

שאלה: ואף פעם לא נשיג אותו?

תשובתי: אנחנו לא יכולים לומר את זה, מאחר ואנו עוסקים אך ורק בתיקון שלנו. לא ידוע לנו, מה נשיג ונגלה בהמשך.

עצמותו מוליד תכונה של השפעה ואהבה. את התכונה הזאת אנחנו מכנים בשם "בורא". אפשר להגדיר ולקבוע אותה רק ביחס לנברא, לכן, לא יכול להיות בורא ללא נברא ונברא ללא בורא. הם מופיעים מתוך עצמותו בו זמנית: אור והרצון שבתוכו. הרצון נקרא נברא, והאור נקרא בורא. הרצון של הבורא זה להשפיע, למלא, לאהוב. הרצון של הנברא, זה לקבל, להיות נאהב, לבלוע.

שני הכוחות הללו שהם הפוכים ומנוגדים, מתחילים להתפתח בהדרגה בתהליך הדדי לפי ד' בחינות דאור ישר. מתוך התהליך מופיע הרצון לקבל, שמסיים את העיצוב שלו בבחינה הרביעית והאחרונה הנקראת "מלכות".

מתוכה כבר מתפשטים העולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. מטרת בריאתם, זו החלשה הדרגתית של האור ובו זמנית התפתחות הרצון: ככל שיש פחות אור, כך הרצון גדול יותר. הרצון סופג את האור, מתפתח על חשבונו עד לעולם שלנו ממש.

תוך כדי התפתחות הרצון, מתממשות פעולות רבות. בהשגת הדרגה שלנו, הרצון "נשבר", סופג את האור לתוכו ומתחיל להתפתח בהידמוּת לאור. זה מה שמתרחש איתנו. מבחינה גשמית, בצורה שבה אנחנו תופסים עכשיו את עצמנו, אנחנו לא קיימים. העולם שלנו ואנחנו עצמנו, זו אשליה בהרגשה שלנו, אנחנו תופסים הכול רק בתוכנו.

שאלה: אם אנחנו לא קיימים, אז למה אנחנו מרגישים זה את זה ואת העולם?

תשובתי: מפני שיש לנו כללות של הרגשות, שהודות להן אנחנו מתקשרים ובאים במגע בינינו. לרוב אנחנו לא מבינים זה את זה, מפני שפרט לכללות הזו יש לנו עוד רצונות ומחשבות אישיים. לכן אנחנו מפרשים באופן שונה את מה שאנחנו תופסים. אבל בהרגשות אנחנו נמצאים בהסכמה בינינו.

למשל, יש לנו הרגשה משותפת שלפנינו נמצא שולחן. מלכתחילה כבר טמונות בנו ההסכמות הטבעיות הללו, מפני שכולנו פועלים לפי עיקרון אחד.

שאלה: אם אין מציאות גשמית, אז מה יש?

תשובתי: כל היקום שלנו, כל מה שמסביבנו ואנחנו עצמנו, זה אוסף של גלים. עם זה מדענים פיזיקאים כבר מסכימים.

שאלה: פיזיקאים אומרים, שאם אנחנו מסתכלים על אלקטרונים, אז רואים אותם כחלקיקים חומריים. אבל אם האדם לא מסתכל עליהם, הם מתנהגים כגלים. למה?

תשובתי: מפני שהגלים שמחוצה לנו, גם הם אנחנו. הכול מדובר ומורגש ביחס אלינו. אין משהו, שהיינו יכולים להרגיש מחוץ לעצמנו.

שאלה: למה לא מלמדים זאת בבתי הספר? בני אדם היו מתייחסים אחרת לגמרי זה  לזה.

תשובתי: כשהייתי ילד, למדנו שהיקום קיים באופן נצחי ואין סופי במידותיו. היום המדע סותר זאת, וטוען, שהיקום קיים 14 מיליארד שנה, ויש לו מידות מסוימות. כלומר אנחנו כל הזמן מתפתחים.

אבל הידע הזה אינו משנה את היחסים בין בני האדם. מה זה משנה לאדם מה אומרים המדענים. בראש ובראשונה הוא חושב על המזון שלו, על בריאותו ועל הנאות. אדם, זה גוף בהמי רגיל, שרוצה "לחם ושעשועים".

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 10.12.17

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest