קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תקציר שערכתי למאמרו של הרב"ש "מאמר מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה"
האדם צריך להאמין, ש"אין עוד מלבדו", שהכול עושה הבורא. ולומר לפני כל עשייה, שרק הבחירה ניתנה לאדם, כי "אם אין אני לי מי לי". כלומר, שהכול תלוי בבחירת האדם. אמנם לאחר המעשה, צריך לומר, שהכול השגחה פרטית, שאין האדם עושה לבדו דבר.
וצריכים להאמין, שהבורא נותן לנו רצון וחשק לעשות מעשים טובים. וכל עוד שהאדם לא ראוי, אסור להרגיש, שהבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. לכן הבורא מסתיר עצמו בלבוש "שלא לשמה".
כלומר, שהבורא מסתיר עצמו בלבוש של חברים.
אדם שלא רוצה לקום ללמוד לפנות בוקר, אז הבורא מסתיר עצמו בלבוש של חברים, והוא קם מהמיטה, אעפ"י שעייף, היות שבאה לו מחשבה, שכולם יסתכלו על שפלותו. נמצא, שמטעם מצות ה' אין לו כוח לקום, ולכן הבורא לא מחייב אותו, כי היה שוכב במיטה, אלא החברים מחייבים אותו.
וכך בכל המצבים, שאין בכוחו להתגבר ולעשות מעשים טובים מטעם שה' מחייב אותו, אלא מטעם אנשים יש לו כוח. וזה עושה שלא לשמה.
וצריך להאמין, ש"אין עוד מלבדו", שזה הבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. אלא, היות עדיין לא ראוי לדעת שהבורא מחייבו, לכן הבורא מתלבש בסביבה, שמפעיל אותו דרך אחוריים.
לכן אחר כל מעשה, שהסביבה חייבה אותו לעשות, חייב לומר, שזה הבורא סיבב לו, רק שהתלבש בלבוש חשוב לאדם. לכן עכשיו הוא נותן תודה לה', על זה שה' היה הסיבה ונתן לו הרצון לקיים מ"ט ע"י לבוש הזה.
