קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אישה יפנית שלקחה כמות גדולה מאוד של תרופות ונמצאה ביער כשחום גופה היה 20 מעלות ובלי דופק. ניסיון להחיות אותה בעזרת שוק חשמלי לא צלח. בבית חולים חיברו אותה למכשיר אקמו, ולאחר 6 שעות הלב שלה חזר לפעום וחום גופה עלה ל-32 מעלות. כמה שבועות לאחר מכן היא שוחררה מבית חולים בלי כל פגיעה במוח או בלב. ד"ר סאם פרנייה אמר בראיון לעיתון "הארץ" שזו דוגמה לכך שהמוות הוא תהליך הפיך, ובתנאים מסוימים אפשר להחיות את האדם. מה דעתך?
תשובתי: זה נכון. אנחנו לא חיים רק בזכות המשאבה שמפמפמת לנו דם בגוף, יש לנו הרבה מערכות שפועלות בכל הגוף, ועלינו רק להכיר לעומק את התפקוד הכללי של הגוף.
שאלה: האם אפשר להקפיא אדם ואחר כך להחיות אותו?
תשובתי: יש אנשים שיודעים לעצור את פעימות הלב ואפילו את כל התפקוד של הגוף והמוח, ואחר כך להחזיר את הכול לחיים, אין בזה שום דבר מיוחד. לכן אני מניח שאפשר גם להכניס גופים מסוימים להקפאה של חצי שנה ואחר כך להחזירם לחיים. אבל הידע הרפואי שיש לנו נועד כדי לעזור לבני אדם ולא כדי לשמור על חיי האדם בכל מקרה שלא יהיה. אם האדם מת, אז מת.
שאלה: מה צריך להיות היחס שלנו למוות, והאם המוות הוא הסוף או שיש המשך?
תשובתי: עלינו לקבל את החיים ואת המוות בצורה טבעית. כשהגוף מסיים לתפקד, האדם נפטר. זה לא טראגי וזה לא הסוף, זה מעגל. כשהאדם מת הוא נפטר מהגוף שלו וחי בצורה אחרת.
