מדרש רבא ותורה

שאלה: בתכנית "סודות הספר הנצחי" מופיעים פעמים רבות ציטוטים מהספר "מדרש רבא". מהו הספר הזה?

תשובתי: "מדרש רבא" נכתב עוד לפני קבלת התורה, ומתאר את אותם אירועים שמובאים בתורה. מכיוון שהתורה מספרת על תקופת התיקון לאחר יציאת מצרים, עולה השאלה כיצד יכלו לדעת על כך אלה שעדיין לא נכנסו למצרים? התשובה לכך היא שהם ידעו ולמדו על כך, אך עדיין לא יכלו לעבֵּד את הפעולות האלה בתוכם.

הערה: במדרש רבא מתואר כיצד נולד הכוח שנקרא "אברהם" ואילו בתורה זה לא מוזכר.

התייחסותי: בתורה מובאות אותן פעולות שעוברות עלינו וכל היתר משני, מורגש מעבר לפעולות שמוקרנות עלינו, ומשתמע בקולות, בתוך האותיות, בכתיבה שלהן. הטקסט של התורה כולל בתוכו הכול אך לא באופן גלוי, אלא כמשמעות פנימית נוספת של הטקסט. למעשה, בהיסטוריה של האנושות אין מחשבה, פעולה, מהרעה ביותר ועד לטובה ביותר, שלא כלולה בתורה. כל מה שכתוב בה, צריך להתגשם לפחות פעם אחת בעולמנו.

שאלה: כלומר אינך שולל את העובדה ההיסטורית על קיומו של אברהם?

תשובתי: לא, אבל תוך כדי לימוד התורה, אנחנו מתחילים להבין מה התנאי שבו נולד אברהם בעולמנו, וגורם לנו  לראות דמות של אדם. ומי אנחנו בעצמנו? האם אנחנו יושבים כאן או שזו איזושהי מודולציה (אִפנוּן) של כוחות, שמולידה צורות כאלה? מה הצורך שלנו בכך, אם אנחנו יכולים להעביר הכול להתקשרות בדרגה אחרת, בצורה של שדות כוח או מידע?

התורה, זה ספר הוראות עבור אנשים שמקבלים קווים ימין ושמאל, כלומר כוחות שעוזרים להם לעצב את הנשמה ולפעול באופן מדויק בהידמות לבורא. במקרה כזה הם כבר מקבלים אותו באופן גלוי. לכן, בעולם הגשמי נולד משה שלימד אנשים, חילק אותם לעשרות, מאות ואלפים. הופיעו אצלו תלמידים-עוזרים ולאלה היו עוד, וכן הלאה. כל הקבוצה שיצאה מבבל התחילה לעצב את עצמה בדומה למדרגה רוחנית, שמאוחר יותר נקראה "עם ישראל".

כל הכוונות של הקבוצה הזאת אינן מכוונות סתם כך לבורא, אלא הן כוונות להידמות והשתוות אליו. במילים אחרות, כל הפעולות והרצונות של האדם בכל המקרים בחיים מכוונים רק לצורך התקרבות לבורא, להיות אוהב יותר, משפיע. עם זאת, האדם עולה מעל לכל הבעיות, הפחדים, הדאגות, הכישלונות, מעל לכל מה שהבורא מכוון אליו בכוונה כדי לעצב אותו, מפני שעיצוב רוחני מתממש רק מתוך ההופכיות, מגשמי, משלילי.

מתוך שיעור וירטואלי, 4.09.2016