קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הקבלה היא בעצם שיטה לתיקון האדם, הטבע האנושי. לכן במסגרת הלימוד, אנחנו מממשים הפצה רחבה. במסגרת שלנו לומדים קרוב לשני מיליון תלמידים בכל העולם. אנחנו מלמדים ב-26 שפות, במדינות רבות. ואנחנו רואים כיצד אנשים מסוגים שונים, מעמים שונים מגלים צורך בכך ומתחילים להבין שבלי זה לעולם אין עתיד.
נוסף על כך, אנחנו מלמדים ילדים בגילאי בית ספר ורואים עד כמה הם משתנים, עד כמה הם נפתחים. אנחנו מוציאים לאור ספרים, משדרים תוכניות טלוויזיה, פועלים נמרצות באינטרנט. אנחנו בעד ההתפתחות.
אנחנו לומדים את חכמת הקבלה בקבוצות. כיוון שהתפתחות אישית לאדם אפשרית רק אם הוא נמצא בתוך קבוצה, בסביבה, ומשנה את עצמו באמצעות דינמיקה משותפת בינו לקבוצה. כי האדם בעצם, מתאים את עצמו לסביבה, שצריכה כל פעם לתת לו דוגמה, צורך, לעלות מעל האגואיזם, לצאת מתוך עצמו לאהבת הזולת. וכך האדם מתרגל זאת בקבוצה.
באמצעות הקשר עם הסביבה, האדם מרגיש את צרכיה ומתחבר עימה. ואז מתגלה בין כולם רשת הקשר המונחת מעל האגואיזם האישי של כל אחד, והאדם מרגיש את הקשרים המשותפים, את הכוח המשותף, ששולט בין כולם. בסופו של דבר כל אחד כאילו יוצא מתוך עצמו החוצה ומתחיל להצטרף לכוח הכללי הזה. בזכות זה אנחנו מגלים שמעל המציאות הנתפסת על ידינו, ישנה מציאות גבוהה יותר.
את מציאותנו הנוכחית אנחנו מקבלים, תופסים בתוכנו, בתוך הכלי שלנו, ולכן אנחנו מוגבלים. הרי אנחנו רוצים לקבל תענוגים, וכשהתענוג נכנס לתוך הרצון, הם מנטרלים אחד את השני מסיבת הפכיותם ההדדית.
ויוצא כך, שפעם אחר פעם אנחנו משיגים משהו, נהנים רגע, ומיד התענוג נעלם. אנחנו רצים לתענוג הבא, נמשכים אליו…וגם הוא מתמוסס. הרי ברגע שהתענוג נכנס לתוך הרצון, הוא מיד מנטרל אותו. קצר בין פלוס למינוס מביא להשמדה.
מצד שני, כשהאדם יוצא מתוכו ומתחיל מעל האגואיזם שלו להתחבר עם הקבוצה, עם האחרים אז בעצם הוא יוצר כלי מעל עצמו, רצון חיצוני. ועכשיו גם את הרצון וגם את התענוג הוא מרגיש מחוץ לעצמו, והם, אינם נעלמים. להיפך, המציאות הופכת עבורו לזרימת חיי נצח מעל הזמן.
הזמן נוצר אצלנו על ידי התענוג שנכנס ונעלם, שוב ושוב. אך אם התענוג אינו נכבה, אם אנחנו מרגישים את זרימתו ללא הפסק, אז אנחנו מתעלים מעל הרגשת הזמן ומתחילים להרגיש כוח טבע כללי, שסובב ובונה את כולנו יחד.
ואז אנחנו מתחילים להרגיש גם את הקשרים בין כל חלקי המציאות, שדומים לחוטים השזורים מצידה ההפוך של ריקמה. מבחוץ אנחנו רואים "קישוט", את העולם שלנו, אך אם נציץ לצידו האחורי, נראה חוטים שקושרים בין חלקי התמונה. את זה אנחנו מגלים בעזרת חכמת הקבלה, את הקשר וההשפעה ההדדית בינינו.
זה מאד משפיע על האדם, והוא משתנה. כשהוא רואה את המציאות הזאת, הוא מבין שללא קשר והבנה הדדית, אין לאן ללכת. הרי מתגלות לו תוצאות הנזק שהוא עלול לגרום לאחרים.
ולכן אנחנו זקוקים לא לאמונה, אלא להשגה. כך האדם נעשה חופשי: הוא מתחיל לראות את העולם ברור, ואז בהתאם לדרגתו הוא קובע לעצמו תהליך פעולות נכון.
ידיעות קודמות בנושא:
מעל לחומר של האגואיזם
והעולם הזה יתפוגג כערפל
שלבי השגת חכמת הקבלה
