מאמונה לאמת

צריך להשתוקק לראות את החבר כגדול הדור בצורה ריאלית, מוחשית, "בתוך הדעת", כמו שזה באמת, ולא כמו שזה נראה לרצון לקבל שבאדם. כי הרצון לקבל תמיד רוצה להרגיש את עצמו בנוח ובטוב, לכן הוא מוריד כל דבר שמסביב בצורה אינסטינקטיבית, כדי להימצא "על הגובה". הדבר העיקרי אצלו זה, שהוא ישלוט בעצמו.

לכן, לקבל את המחשבה על הצורך לחיבור עם החברים כאמצעי להגיע לחיבור עם הבורא, אפשרי רק ב"אמונה למעלה מהדעת", מפני שאנחנו וודאי שלא רואים זה את זה בצורה אמיתית. רק לפי התנאי הקטן החיצוני הזה: שהאדם משתוקק לאותה המטרה, הנכונות שלו לקבל את כל התנאים הנחוצים להתקדם אליה, אז אנחנו מתחילים להתייחס אליו כאל חבר, כאל אמצעי לחיבור עם הבורא.

לפי סימנים חיצוניים כאלה אנחנו מחליטים להתחיל לעבוד על היחס שלנו כלפי האדם הזה. אם הוא מוכן לעבודה משותפת אז אנחנו מבטלים את כל יתר הדרישות, שבדרך כלל מעמיד האגו שלנו ומתחילים להתקרב לאדם, להתחבר עימו, כדי לגלות בצורה מוחשית את הקשר שלנו ולא רק ב"אמונה למעלה מהדעת".

במידה שאנחנו מגיעים להתקשרות אמיתית, חושית, אז במידה הזאת אנחנו מתקרבים לבניית הכלי הרוחני שבו מתגלה הבורא. הקשר יכול להיות "למעלה מהדעת", בזמן שלא נראה לי שהחבר "שווה את זה", אבל אני בכל זאת מתקשר עימו. אני משתמש בזה כאמצעי, שזה נקרא זמן ההכנה, כאשר אני מכבד את החברים, לא מפני שאני רואה אותם כגדולים. לפי החושים שלי אני רואה את עצמי גבוה מהם, אבל אני הולך למעלה מהחושים שלי, ולא מסכים איתם ומתאר את החברים יותר גדולים.

כדי לעבור ממצב של "אמונה למעלה מהדעת" למצב "בתוך הדעת", כלומר באמת לכבד את החברים, אני חייב לתקן את ה"כלים", את התפיסה שלי. "תיקון הכלים" הוא בזה, שאנחנו מתחילים לעבוד על החיבור בינינו, למרות הידיעה ההפוכה. אנחנו בונים כזאת חברה, שבה כל אחד ישפיע לאחרים את הרגשת גדלות הקבוצה והמטרה.

ועל ידי זה שעובדים יחד, אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב, ובסופו של דבר, אנחנו עוברים מ"אמונה למעלה מהדעת" ל"תוך הדעת", וכך עולים יותר ויותר. וודאי, שהמדרגות הבאות, הו יותר ויותר קשות. בהתחלה החברים שלי היו נראים לי "ככה-ככה", במשהו רעים ובמשהו טובים. כאשר היה צריך לעלות "למעלה מהדעת", אז יכולתי לעשות את זה בקלות ולקבל אותם כשווים, כחברים לדרך ואפילו כגדולי הדור. והמטרה שלהם נראתה לי חשובה, וגם הם עצמם נראו כגדולים.

אבל אחר כך הגיעה "הכבדת הלב" והתחלתי לראות בהם כל מיני פגמים. נהייה לי קשה לקבל אותם כגדולים ולראות מאחוריהם את הבורא, ולחמם את עצמי כך, שלא לשים לב לאף אחד חוץ מהחברים, שהם הופכים עבורי לדבר היקר מכל.

וכך כל פעם זה הופך ליותר ויותר קשה, עד שאני בכל זאת מתגבר על ההפרעות האלה ומשלים את הסאה שלי. אז כל המאמצים שלי ללכת ב"למעלה מהדעת" הופכים ל"תוך הדעת", הופכים לכלי הנכון שבתוכו מתרחש הגילוי הראשון של תכונת ההשפעה האמיתית, כלומר האדם מתמלא בהרגשת הבורא בתוכו.

באופן כזה, עניין של "אמונה למעלה מהדעת" תמיד פועל בין המדרגות, בזמן עלייה ממדרגה למדרגה. אבל בזמן בניית הכלי שלנו, אנחנו צריכים להשתוקק כמה שיותר להעביר אותו לתוך הדעת.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 03.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
על התפתחות "למעלה מהדעת"
מסך מעל כל הספקות
מה זה בידך, מטה או נחש?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest