קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כתבי הרב"ש, "שלבי הסולם", שנת 1990 (תש"ן), מאמר מ"ב "מהו ברכה וקללה, בעבודה": "… כל יום ויום צריך האדם להתחיל מחדש, ולומר, שהיום הוא יזכה ל-"ראה אנכי", היינו ל-"אנכי ה' אלקיך". ולא יברח מהמערכה. שאל יאמר "כבר התפללתי הרבה פעמים, שה' יתן לי את הכלים דהשפעה, ולצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, ולא קיבלתי שום תשובה על תפלתי. אם כן מה יהיה התועלת, שאני עוד הפעם אתפלל".
האמת, שהאדם אף פעם לא מבקש כלים של השפעה. זה בלתי אפשרי.
כן אנחנו מבקשים את מה שנקרא "כלים דהשפעה". "תן לי לאהוב את הזולת!", כך זה נקרא אצלנו, אבל בעצם זאת איננה השפעה, לא אהבה לזולת ולא כלים דהשפעה. אנחנו אף פעם לא מתפללים באמת לעולם הרוחני, על המצב הרוחני או על הכלים הרוחניים. ברצון הנוכחי שלנו, עם השׂכל והרגש הנוכחי אנחנו פשוט לא מסוגלים לבקש את זה, וגם לא יודעים מה זה.
ולכן נאמר: "יגעתי ומצאתי". צריך לתת יגיעה במה שהמקובלים מורים לנו לעשות, לבצע בקפדנות את ההמלצות שלהם ולהבין בכל הבהירות שאין לנו שום סיכוי לבוא בצורה עצמאית וישירה לתפילה הנכונה, לשבור את הלב שלנו ולהעלות את הבקשה לתיקון (מ"ן).
מלכתחילה כל בקשה שלנו נבנית על איך לקבל, להרוויח, לנצל את החברים, את הבורא, ובכלל את כולם. אלה הן העובדות, ואין לאן לברוח מהן. אבל מעלינו נמצאת מערכת השבירה שמתרגמת את הפעולות שלנו, את הבקשות השבורות למתוקנות.
בדרך מלמעלה למטה הרצונות נשברו, ובדרך חזרה, כאשר אני עולה מהמצב השבור, הם מתתקנים בתוך המערכת הזאת ועולים למעלה, כאילו שאני ביקשתי את מה שצריך, כאילו שבאמת אני מתחנן לאהבה והשפעה לזולת, לחיבור עם החברים ועם הבורא, שאותו אני מוכן לקבל כטוב.
המערכת הזאת היא עולם הניקודים השבור ועולם האצילות שנוצר אחר כך, והיא משמשת כ"מֵתָאֵם": מצד אחד, עולם השקר שלנו, עולמות בי"ע דפרודא המנותקים מהבורא, המצבים ההפוכים להשפעה שבהם אנחנו נמצאים, ומצד שני, הבורא, השלמות. אני מתחנן באופן שיקרי לאהבה, אבל כולנו יחד מסדרים בצורה הנכונה את השקר הזה, כאילו שבאמת רוצים משהו אחר חוץ מהתועלת האישית. אם אנחנו מתארגנים בצורה נכונה בינינו, מסדרים בצורה הנכונה את הלימוד ואת כל הפעולות שלנו, אז הבקשה שלנו עוברת דרך אותה המערכת שהופכת אותה משבורה למתוקנת. זה נקרא "יגעתי ומצאתי".
אפילו שאיננו מכירים את עולם האצילות, הוא בכל זאת עושה את העבודה שלו. לכן אנחנו צריכים לבצע בקפדנות את מה שהמקובלים אומרים לנו, בלי להתבייש ובלי לשקר לעצמנו. נכון שבעצם אנחנו לא מבקשים רוחניות, אבל צועקים כמו תינוק, ואמא כבר יודעת מה דרוש לו. מספיקה לה צעקה קטנה ממנו כדי לברר את צרכיו.
זה מה שדורשים מאיתנו: "כל שבכוחך ובידך לעשות – עשה!". וזה ייתן תוצאות טובות.
מתוך שיעור מס' 7 בכנס ערבה, 25.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
ליטוש הבקשה להשפעה
התפילה שגדֵלה בסתר בתוך הלב
בקשה להצלה
