לשנות את המקל בגזר

העולם שלנו, שמהווה בסך הכול את נקודת האפס לא נחשב לעולם בחכמת הקבלה. בינינו לבין הנקודה הסופית ברוחניות נמצאים העולמות עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון, בכל אחד מהם אנחנו מגלים חמש מדרגות: מלכות, זעיר אנפין, בינה, חכמה, כתר.

חמישה עולמות שמוכפלים בחמש מדרגות שבכל אחד מהעולמות הם 125 מדרגות. הם משתרעים מהמצב הנוכחי שלנו ועד לנקודה הסופית שאותה עלינו להשיג, מפני שבתוכה נמצא המצב המושלם והמוחלט שלנו.

חכמת הקבלה מספרת לנו כיצד לעלות במדרגות הללו, אלו אפשרויות לעלייה קיימות, מה עלינו לעשות לשם כך, וכיצד נוכל להאיץ את העליה.

לכל אחד מאיתנו יש דרך מסוימת שמוגדרת באופן קפדני. אנחנו לא יכולים לפנות ממנה לשום מקום, מפני שתנאֵיי העליה מוכתבים באופן מדויק בגנים הבהמיים והרוחניים שלנו. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, זה רק להאיץ או להאט את העליה ולהתקדם או בדרך  ייסורים, כאשר דוחפים אותנו מלמטה, או בדרך האור.

כל הזמן מכים ודוקרים אותנו, כפי שמחמרים דוקרים את החמורים שלהם על ידי מקל חד. וזה מאוד לא נעים. המושג "חמור", נובע מהמילה חומר (חומר הבריאה). וחומר הבריאה, זה הרצון ליהנות לעצמו. אם כל הזמן דוקרים אותו אז הוא מוכן לבצע כל עבודה, אפילו לא למען תענוג, אלא כדי להיפטר מהכאב… אבל אם המטרה תיראה לנו מושכת, חשובה, מושלמת, למרות שהיא לא נראית כזאת לאגואיזם, אז ננוע קדימה באופן עצמאי וללא מכאובים. אלה הם שני כוחות  ההתקדמות שלנו.

במילים אחרות, אם לא נשתוקק בעצמנו למטרה, אז ידקרו אותנו על ידי כל מיני בעיות בעולם שלנו, עד שנחליט שצריך להחליף את המקל בגזר. בזה מסתכמות שתי הדרכים להתפתחות שלנו ב – 125 המדרגות הרוחניות.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 05.01.2020