קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם מחצית מהקבוצה שלנו מורכבת ממה שמכונה "אנשים יצירתיים", איך אנחנו יכולים לארגן אותם? כי את המדריכים שלנו אפשר להבין, הם מתעייפים מלבזבז עליהם כל כך הרבה כוחות.
תשובתי: זו צריכה להיות עבודה הדדית, כאשר כולנו קשורים לרתמה אחת. כל אחד מומחה בתחומו, אבל כולנו מתמקדים במטרה אחת. החברה צריכה להיות דווקא מעל לכל זה. במידה שאני מתכופף בפני החברים שלי, בזה אני גדול, למרות כל החיפושים היצירתיים שלי.
אבל בעסק שלנו יכול להיות כזה מצב, שהאדם פתאום "נופל" ליום או יומיים. הוא לא מסוגל לדבר, הוא שקוע בדאגות פנימיות, ההשראה נטשה אותו. צריך להבין את זה ולבוא לעזרה בכך שמחליפים אותו במישהו אחר. אבל זה רק בתור מקרה יוצא מהכלל.
האם אתם חושבים שכאשר אני יוצא לשיעור אין לי את החיפושים, הדאגות, הירידות והעליות הפנימיות שלי? אבל אף פעם אי אפשר לראות את זה עליי, התלמידים לא רואים את זה, אלא רק אם אני חולה או שיש לי חום. אבל זה קורה לעיתים רחוקות, ואף אחד לא יכול אף פעם לקבוע לפי המראה שלי מהו מצבי הפנימי. ותאמינו לי, שהוא פי אלף קשה יותר מאשר מצבכם. צריך לשלוט בזה. בהתחלה זה מאוד קשה, אחר כך זה קל יותר. אם האדם יאמר בכנות מה הבעיה, אז יבינו אותו. אבל זה לא צריך להפוך לשיטה.
מתוך התוכנית "מבעד לזמן", 22.09.2013
ידיעות קודמות בנושא:
ללא כלי רוחני אין מילוי
הכנת מומחים ברמה גבוהה
חברים חדשים של חברה חדשה
