קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: יש סיפור על שני חברים שהאחד נתן סתירה לשני שכתב על החול, "היום החבר הכי טוב שלי סתר לי". כשהם הגיעו לנהר, מי שקיבל את הסתירה, התחיל לטבוע והחבר שלו הציל אותו. הטובע, ההוא שכתב על החול, חצב כעת באבן, "היום החבר הכי טוב שלי הציל אותי". החבר שאל אותו, "כשהעלבתי אותך כתבת על החול, עכשיו אתה חוצב באבן, למה?", החבר ענה לו, "כשמישהו מעליב אותנו אנחנו צריכים לכתוב את זה בחול כדי שהרוחות יוכלו למחוק את זה. אבל כשעושים לנו משהו טוב, אנחנו צריכים לחצוב את זה באבן, כך ששום רוח לא תוכל למחוק". האם כך נכון לחיות?
תשובתי: זה תלוי בעבודה שהאדם רוצה לעשות עם עצמו. אם הוא רוצה להתעלות מעל דרגת החי שבו, אז הוא יכתוב את העלבונות רק על החול, אחרת קשה מאוד לחיות.
שאלה: איזו עבודה האדם צריך לעשות עם עצמו?
תשובתי: להעלות בתוכו את הנצחיות, את השלמות שנמצאת מעל האגו, ולרשום את זה בליבו. ואת כל הדברים הקטנים, השפלים, המעליבים, שירשום על החול.
שאלה: מה זה אומר לכתוב דברים טובים על הלב?
תשובתי: זה אומר שאני מנסה להתפעל ולהתרשם ממעשים מיוחדים של הזולת, כך שהם ייצרבו בי כמו שחוצבים באבן.
שאלה: איך זה מועיל אם יהיו לי הרבה התרשמויות שצרובות בלב?
תשובתי: כך תאיר בתוכך לב שנבנה ומורכב ממעשים טובים של אנשים אחרים.
שאלה: איך למצוא טוב כשאני מסתכל על מה שקורה בעולם?
תשובתי: עליך לתאר לעצמך כל הזמן שהבורא הוא טוב ומיטיב איתך ועם כולם. תקבל את החיים כדבר הטוב ביותר שיש לאדם כי אתה מקבל אותם מהבורא, וכל מה שאתה לא מסוגל לקבל כך, תייחס לתכונה ההפוכה של הטבע שניתנה לנו כדי שנשנה ונתקן את עצמנו לקבל הכול כמו טוב מוחלט.
