קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אנחנו צריכים להתכונן לכנס בערבה בימים שנותרו?
תשובה: קודם כל, הרצון אינו גשמי, ולכן אין לי צורך לחבר את עצמי בכבל לחברים כדי להחליף בינינו התפעלויות, או לבנות רשת של צינורות, שבהם המאוויים שלנו יזרמו מאחד לשני. במציאות הקשר ההדדי כבר קיים, ועל אף שהגברים שלנו עוד לא מרגישים את זה, הם כולם חדורים ברצון הנשי ומרגישים על עצמם את תוצאות כנס הנשים שהיה אתמול.
לרצונות אין גבולות, ולכן כל ההצלחות שלנו עוברות לכלי המשותף, ללא שום עיכוב. הרי כולנו רצון אחד, נשמה אחת. ואם אנחנו כבר מתאחדים, אם משיגים השתוות כלשהי, אז זה מתפשט לא רק בינינו אלא גם בכל מקום. לא במקרה הרב"ש תמיד היה עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לחדשות. אנחנו עוד נראה איך האירועים הרוחניים משתקפים בעולם שלנו. על ידי השאיפה שלנו למעלה אנחנו מפעילים את הרוחניות, ומשם מתניעים את הגשמיות, וכתוצאה מכך נוצרים תנאים חדשים בעולם הזה.
היום, לפני הכנס בערבה, אנחנו צריכים להרגיש את עצמינו כמו מתקרבים להר סיני. בשלושת הימים הללו האדם צריך, עד כמה שהוא יכול, להתנתק מכל ההפרעות הרגילות. אז כמובן, יגיעו אליו הפרעות חדשות, אבל כבר בהתאם לאותו החיבור שאליו הוא מכין את עצמו.
כאן מוכרחים להגביל את עצמינו, להעביר גבול, קרע של ממש בין דאגות העולם הזה לבין הדאגות לכנס. צריך להתנקות מכל החשבונות הגשמיים עם העולם, מה שיכול להיות פשוט אם נוסעים ומכבים את הפלאפון, אבל גם יכול להיות מורכב יותר, עם הקבוצה. בסופו של דבר צריכים להישאר אצלך רק חשבונות רוחניים עם החברים, וכבר עכשיו אנחנו מתחילים את ההכנה לכך, או יותר נכון כבר לא הכנה, אלא המימוש.
