קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אדם מצא ביצה של נשר ושם אותה בלול תרנגולים. הנשר שגדל עם התרנגולים, ציקצק, חפר באדמה, חיפש תולעים ונופף בכנפיו בניסיון לעוף. כשהנשר גדל, הוא ראה בשמיים ציפור דואה מנפנפת בכנפיה הגדולות. הנשר המהופנט שאל "מה זה?". "זהו נשר, מלך הציפורים. הוא שייך לשמיים, ואנחנו התרנגולים שייכים לאדמה", ענו לו חבריו בלול. וכך הנשר חי כמו תרנגול ומת כמו תרנגול, כי האמין שהוא תרנגול. האם בני האדם הם כמו נשרים שגדלו בין תרנגולים, או שאנחנו באמת תרנגולים שלא יכולים לעוף?
תשובתי: בעיקרון, כמובן שאנחנו נשרים. לא סתם נשרים קטנים, אלא באמת נשרים. אבל אנחנו לא יכולים לשחק את התפקיד הזה, למרות שמכל הצדדים כולם לוחצים עלינו להיות כאלה.
שאלה: במה זה תלוי אם אני תרנגול או נשר?
תשובתי: בהכרה ובמודעות עצמית. עלינו להכיר בכך שאנחנו נשרים. להרגיש את הייעוד העליון בתוכנו, להבין שאחרת אלה לא חיים. אנחנו חייבים, למרות שאנחנו מרגישים קטנים, מבולבלים ומדור לדור פחות מוצלחים, עלינו לרומם את עצמנו ולנסות לנסוק, ואז יתגלה שאנחנו נשרים.
