לקראת האור!

בזמן קריאת ספר הזוהר כל אחד צריך לדרוש את מה שנראה לו כדבר החשוב ביותר עבורו. אבל חייבים להבין שעל ידי קריאת כל ספרי הקבלה, ובמיוחד ספר הזוהר, אנחנו מעוררים את המאור המחזיר למוטב. והמאור הזה פועל עלינו בהתאם למידה שבה אנחנו משתווים אליו.

נניח שנושבת עליי רוח. אם אני נמצא בדיוק באותו הקו שלה, אז אני נתון להשפעתה המקסימלית. אבל אם אני נע אליה בזוית, אז בהתאם לזווית הזאת אני מקטין את השפעתה עליי. אם אני נמצא בזווית ישרה ביחס אליה, אני מרגיש את השפעתה כאילו היא זורקת אותי הצידה. אם אני מנוגד לה, כלומר מפנה את גבי אליה ב-180 מעלות, אז היא משפיעה עליי בכיוון ההפוך.

הכול תלוי בהתכוונות שלי כלפי האור. אם אני מתחבר איתו, התורה נעשית עבורי לסם החיים. אבל אם אני הפוך ומנוגד לו, התורה נעשית עבורי לסם המוות. אבל האור פועל כל הזמן.

ולכן המקובלים הזהירו לא לפתוח סתם כך את ספרי הקבלה, ללא כוונה נכונה. לכן היה קיים איסור כזה והמקובלים הפחידו את בני האדם, מפני שהם לא רצו לגרום להם נזק.

אבל בימינו אנחנו כבר נמצאים במצב שבו מותר לכולם לעסוק בחכמת הקבלה, מאחר וכולנו הופכים להיות מחוברים הדדית, ולכן פועלים כאן חוקים אחרים. אך כאשר אנחנו רוצים לזכות לגילוי העולם הרוחני, אנחנו צריכים לכוון את עצמנו ישירות כלפי המאור. האם זה יהיה המאור המחזיר למוטב או ההיפך? – על זה כל אחד צריך לתת לעצמו דין וחשבון.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 10.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אור, בוא אליי!
מה זה אור
תאחל והאור יבוא!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest