דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לפרוץ קדימה מטפיחה קלה

לפרוץ קדימה מטפיחה קלה

מתוך שיעור מס' 2 במרכז "קבלה לעם" – מוסקבה.

שאלה: מדוע השינויים לטובה אינם יכולים להתרחש ללא הייסורים?

תשובתי: כל הרגשה מוזמנת על ידי הייסורים, והיא זו שמוציאה אותי מהמצב הנוכחי למצב הבא. נניח שאני נמצא עכשיו במצב נוח לחלוטין. אם החומר שלי, המהות שלי, זה הרצון ליהנות, וכל הרצונות שלי מלאים, אז אין לי שום אפשרות להתחיל לנוע קדימה. רק הרגשת חיסרון במשהו מניעה אותי אל מקור המילוי. אני רוצה לשתות, אני נע יותר קרוב אל הבקבוק. אני רוצה לישון, אני נע אל עבר המיטה, וכולי. אם אין לי רצונות, סימן שאין תנועות, אין התפתחות.

אז אילו ייסורים אני צריך להרגיש כדי להתקדם? – לאדם חכם ואנרגטי מספיקים ייסורים קטנים מאוד, והוא כבר נע קדימה כדי לפתור את הבעיה. העצלנים יסבלו, ובכל זאת קשה להם לזוז מהמקום. טיפשים מרגישים את המכות, אך אינם מבינים מאיפה הם באים ולשם מה. הם יושבים ובוכים, אך אינם יכולים לזוז ממקומם. הייסורים עצמם הם גם שונים. למשל, מצב גוף לא נוח מחייב אותי לשבת אחרת, וגם זה ייסורים. "ייסורים" נקראים חוסר מלא של נוחיות מוחלטת. אם לא נזמין באדם את הייסורים האלה, כלומר רצונות ריקים נוספים, אז הוא לא יזוז, לא יתפתח.

הכוח העליון ברא אותנו מנוגדים לגמרי לעצמו, כדי שאנחנו בעצמנו נרצה בהדרגה להפוך להיות שווים לו. וזה בלתי אפשרי, עד שלא נרגיש בתוכנו מנוגדים במשהו לכוח הזה. אנחנו כל הזמן נמצאים בתנועה ביחס לבורא, רק ביחס לכוח הזה. מה שלא נעשה בחיים, מה שלא נרגיש, בסופו של דבר אנחנו מרגישים רק את היחס שלנו אליו או את הניגודיות כלפיו. רק אם נכיר בזה ונהיה כל הזמן רגישים לכך, אז נלך ישירות קדימה בצעדים קטנים, ותמיד בהתפעלות, תמיד בהרגשה של מסע נעים. צריך רק להבין: הכול מתעורר בי על ידי הבורא. כל שנייה, באופן קבוע, כל מה שאני ארגיש, אני צריך כל דבר לקשור עימו. זה יניע אותי קדימה אליו ללא הפסק, ולא נדרש יותר דבר אחר!

כתוצאה מכך, כל החיים שלי יהיו כתנועה נכונה אל המטרה הנצחית והשלמה, אל האיחוד שקיים באופן ריאלי. אפילו שאנחנו טיפשים, עצלנים, אנחנו בכוונה נבראנו כך. כל אחד מאיתנו מתבשל בתוך הבעיות שלו שנוצרו בכוונה על ידי הבורא כדי שנפתור אותן במשותף. אם אנחנו יוצרים סביבנו חברה נכונה, סביבה שמחזיקה אותנו יחד, אז אנחנו יכולים כל שנייה להרגיש את עצמנו שלא בנוח במנות מקטנות מאוד המספיקות כדי לנוע קדימה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 16.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
דרך האור במקום דרך הייסורים
עדיף להתקדם בעצמך מאשר על ידי מכות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest