לפני עלות השחר

הכנס הווירטואלי באמריקה, שיעור מס' 1

היום אנחנו קרובים מאוד לתיקון. בעצם, אנחנו כבר יצאנו לאותו השלב שבו אנחנו מיישמים אותו בפועל.

אז למה האנושות נראית עוד יותר אגואיסטית? איפה התוצאה מהמאמצים שלנו?

העניין הוא, שלאנשים עדיין אין סיבה לשינויים לטובה. הרצון האגואיסטי הכללי ממשיך להתפתח ועדיין לא הגיע לתיקון. להיפך, הוא נעשה יותר ויותר גרוע.

וכאן צריך להסביר, מהו השלב שקודם לתיקון.

אם הרצון של האדם היה קטן, אז הוא לא היה חושב על כלום, מלבד אוכל, מים ושינה. עם רצון גדול יותר הוא משתוקק להכיר את העולם, לראות מקומות חדשים, לשוט מעבר לים, וכולי. אחר כך הוא רוצה לצאת לחלל ולראות מה יש בין הכוכבים, לחדור ולהכיר מה יש בתוך האטום. וכאשר הרצון גדל עוד יותר, אז האדם מפנה את מבטו אל עצמו: "מה קורה איתי? האם הכול מסתיים עם המוות? או שמאחורי ה"פרגוד" הזה יש עוד משהו?". עכשיו כבר לא מספיק לו, מה שהחושים שלו מסוגלים לתפוס הוא רוצה להתעלות מעליהם, רוצה לברר האם יש משהו לפני ואחרי?

כל זה נובע מתוך הרצון שלנו. במידת ההתפתחות שלו הוא גדל עוד ועוד, עד שחלק מהאנשים מתחילים להשתוקק ורוצים לדעת: "בשביל מה לחיות? מה הטעם בחיים? מה קורה איתי ועם העולם? מה נמצא מעבר לקיום שלי? איזה כוח מנהל אותי?". לאדם נוצרת ההרגשה, שכוח כזה קיים. ואז הוא רוצה להכיר אותו, רוצה לפתוח את ה"קופסה" של העולם הזה, לחדור לתוך סודותיו, לגלות את סוד החיים ואת ייעודם.

בעבר, שאלות דומות עניינו אנשים יחידים. אבל היום ישנם כבר מיליוני אנשים כאלה, והם מגיעים לחכמת הקבלה. אין בכוחה של אף שיטה אחרת להרגיע אותם. שום תחביבים, שום דת, שום שיטות לא יתנו להם תשובה. הרצון עצמו בהתפתחותו מחייב אותם להגיע לחכמת הקבלה.

ולכן העולם שלנו שוקע בחושך גדול. כי כאשר הרצון מתפתח יותר ואינו מקבל מילוי, אז החיים הופכים עבורו לחושך…

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הווירטואלי באמריקה, 16.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נקודת המפנה של ההתפתחות
כולם צריכים את חכמת הקבלה
ללא משמעות החיים אין אדם