לפני הבחירה

"ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא: ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול."

(תורה, ספר "שמות", פרשת "כי תשא", פרק ל"ב, פסוקים ט' – י').

מדובר על כך, שמשה למעשה עלה עד לגובה של הבורא. אבל כדי להעמידו בצורה מלאה בשווה אליו, הבורא רוצה ליצור ממנו עָם, כלומר להוסיף לו כאלה רצונות, שיעצבו את הדמות שלו בצורת אדם, הדומה לבורא, שנמצא בדבקות עימו.

עם זה כל שאר הבריאה תישאר "משומרת", כלומר תישאר בדרגת הטבע הדומם, צומח וחי, ואילו טבע המדבר שממומש בדרגת "משה", עולה למעלה.

מדוע משה מתנגד לבורא ומפציר בו שלא להשמיד את העָם? האם התכונות האישיות שלו, הדומות לתכונות של הבורא, אינן חשובות לו? האם הוא לא מעדיף את המצב של דבקות עימו? אבל הוא הולך לקראת תיקונים, שינויי ערכים חדשים, ירידה למצרים, לטומאה, לתוך האגו, שמנוגד לחלוטין לתכונות שלו. מה מושך אותו לשם? מתגלה לו הנצחיות.

כאן מראים, שרק דרך אהבת הזולת יכולה להתגלות אהבתו לבורא. אי אפשר להביע אותה בצורה אחרת. והבורא בודק את משה, בכך שאומר לו: "אם אני אברא ממך עָם, אתה תקבל הכול במצב הקטנות שלך. ולגלות את הפוטנציאל העצום שלך, אתה תוכל רק במקרה שתסכים לעבודת הפרך הזאת: תיקח את כל הרצונות האגואיסטיים, תתקן, תטהר ותעלה אותם אליי. תבחר!".

ואז משה יורד אל העָם שלו.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 09.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לנצח את "עגל הזהב"
ירידה מהר סיני
נחל דק