קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ההכנה לעבודה הרוחנית כוללת מספר שלבים המתוארים בתורה בצורת סיפורי מְשָלים. העבודה הרוחנית בעשיריות מתוארת בפרשת "יתרו". יתרו היה כהן ראשי במדיין וגם חמו של משה, אביו של אשתו, ציפורה. משה חי ולמד אצל יתרו אחרי שברח מפרעה. דווקא בהתאם להוראות של יתרו הורכב המבנה של עם ישראל.
זה ממש פלא, מדוע כהן מדיין כלשהו, אחד מחכמי אומות העולם הביא לעם ישראל ידע כיצד לבנות כל אחד ממחנותיו כך שידעו ויבינו טוב יותר את המשפטים ואת החוקים ושיתנהגו נכון בהתאם למשפט ה'. מה הקשר בין המושגים העדינים הקשורים לתיקונים הפנימיים של העם, לבין כהן מדיין שהגיע במיוחד כדי לספר להם כיצד לארגן את העם?
יתרו מסביר ומייעץ למשה אחרי שהוא כבר קיבל את התורה! זה עלול להיראות מוזר ביותר. אבל השיטה הזאת לבניית העם נובעת מתוך חכמת אומות העולם, כפי שנאמר "חכמה בגויים תאמין". וחוץ מזה, יתרו לא אדם זר, אלא הוא מקשר בין הרצון לקבל לתורת משה, הרצון להשפיע.
אנחנו מתקדמים בצעדים שהתורה מכתיבה לנו, היא זאת שקובעת לנו כיצד להתחלק לעשיריות ואחר כך למאות, לאלפים ודווקא בצורה כזאת עלינו להתקדם בעבודה הרוחנית. זאת חלוקה טבעית שחייבת להתקיים בעם, בקבוצה. מבבל יצא פשוט קהל, ואברהם, יצחק ויעקב התחילו לארגן אותו לעָם.
במסעותיהם הם לא נדדו ממקום למקום. הקבוצה הזאת יצאה מתוך האגו הכללי, מתוך בבל, התנתקה מהבבלים והתיישבה במקום אחד מוקפת מכל הצדדים על ידי בבל. ובמקום הזה הם התחילו לעבור דרך כל שלבי ההתפתחות שנקראים "אברהם", "יצחק" ו"יעקב".
אחר כך הם הגיעו לשלב שבו הם התחילו להרגיש את האגו שהפריד ביניהם, את הגלות, הריחוק, למרות הרצון העז שלהם להתחבר, כפי שהם למדו מאבותיהם. אחרי שהקבוצה הזאת קיבלה את שיטת החיבור מאבותיהם, הם כבר הכירו את שלבי ההתקדמות לגילוי הבורא. הם הבינו שכל זה מתגלה רק בתוך החיבור ביניהם, בתוך "ואהבת לרעך כמוך", שממנה מגיעים לאהבה לבורא.
אבל כשהם התחילו לעבוד בפועל על החיבור ביניהם, על ידי מילוי העצות של שלושת המדרגות העליונות – "אברהם", "יצחק" ו"יעקב", הם הרגישו עד כמה זה קשה למימוש. הם הבינו עד כמה העבודה הזאת מתישה, מביאה אותם לאפיסת כוחות. עברו 400 שנות גלות והם איבדו לגמרי תקווה.
אנחנו מנסים להתמלא בעזרת פעולות חיצוניות שונות, העיקר למצוא כוחות חדשים. אבל כל החידושים האלה נשארים תמיד חיצוניים בלבד, גם אם אנחנו נלמד עוד משהו חדש, נלמד מישהו, נארגן עוד כנס. כל זה מצוין וגם נכון, אך לא מביא להתקדמות משמעותית. אנחנו בונים עדיין את "פיתום ורעמסס", כלומר משקיעים מאמצים כדי לגלות שאין לנו שום תקווה!
ואז מתחילה העבודה היותר אינטנסיבית, מועילה ומרוכזת שלנו ב"עשיריות". לכן, אנחנו רואים שאם ברצוננו להתכלל בעבודה הרוחנית, אנחנו קודם כל חייבים להתחלק לקבוצות של עשרה אנשים.
מגיע השלב שבו אנחנו חייבים להתחלק. העבודה בעשיריות מתקדמת כבר בהתאם לתקנון שנובע מתוך דברי המקובלים ובעיקר של הרב"ש, שהוא ניסח עבורנו את כל העקרונות של העבודה בקבוצה וגם מתוך שיטתו של בעל הסולם. יש לנו את כל הדרוש לעבודה הזאת, אבל אנחנו חייבים ללמוד את המבנה המיוחד של ה"עשירייה", כיצד לבנות אותה ובתוכה לממש את שיטת החיבור שהיא שיטת גילוי הבורא.
מתוך שיעור בנושא העבודה ב"עשיריות", 23.05.2013
ידיעות קודמות בנושא:
לבצע הוראות שאינן תלויות בזמן
וכל דבר קטן, ישפטו הם…
"בית הספר" של יתרו
