קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם צריך לרשום את מה שאתה אומר בשיעורים?
תשובתי: לאנשים יש גישות שונות ללימוד הקבלה. מי שרוצה, שירשום, ומי שלא רוצה, שלא ירשום. אבל בעיקרון הכול צריך להירשם בתוך הלב, בתוך הרצונות.
כל אחד עם הגישה שלו לרצונותיו. אני עברתי דרך מאוד קשה, דרך של מדע, שרטוטים, חיצים וטבלאות, זאת דרך ארוכה. אבל לא הייתה לי דרך אחרת, כי כך אני בנוי.
אני זוכר עוד מילדותי, שהמורים שלי התלוננו שאני הייתי פותר בעיות בכימיה בעזרת שיטה מתמטית. לא הייתי יכול לזכור איזה חומר מגיב על מה, ופתרתי את כל זה בעזרת כמות האלקטרונים הקיימים על ההיקף החיצוני, לא יכולתי לזהות בצורה אחרת! היום זה נקרא כימיה פיזיקלית או פיזיקה כימית.
לכן, כאשר למדתי קבלה, אם לא היו לרשותי עיפרון ונייר או כלי כתיבה אחרים, אם לא יכולתי לסדר את הכול בתוך טבלאות ומילון אז זה לא היה קיים עבורי.
אבל, למעשה, חכמת הקבלה אינה כזאת. כאן האדם צריך לפתוח את הפה, את הלב, האוזניים והעיניים כדי שכל זה ייכנס לתוכו.
שאלה: מה צריכה להיות ההכנה לזה? כי כדי לפתוח את הפה, עליך להיות מוכן לזה.
תשובתי: ישנם אנשים שרק כך תופסים את העולם. אבל הבעיה שלהם היא, שהם מאוד שטחיים ולכן תופסים את הכול בצורה שטחית. יש התלהבות קטנה וזה הכול.
וכאשר אתה מתנגד, כאשר אתה צריך לכלול את המוח וההתלהבות שלך עוברת דרך ההבנה, אז שם יש התנגדות גדולה מאוד. אני הייתי משווה זאת להתנגדות השראתית, כאשר החשמל זורם נניח דרך טורוס ונוצר לחץ מצטבר. אתה ממש מרגיש זאת כיצד זה עובד, כמו מעגלים חשמליים פנימיים, אבל זה מעצב אותך.
אתה מקבל צורה חדשה לגמרי וזה מאוד קשה, מפני שצריך לשבור את הצורה הקודמת עד לרמה של גוש חסר צורה. את הבשר שלנו שנאסף כל כך בקפידה בכל המערכות הפנימיות שפועלות כל כך טוב אבל בצורה אגואיסטית, צריך להפוך לגוש חסר צורה וממנו להתחיל לבנות צורה חדשה. וכל זה צריך להיות מלווה בהבנה כל כך חזקה מצידך, שאתה אפילו מתחיל לבקש לעשות זאת בעצמך על עצמך.
והכאב אינו נעלם ואינו פוסק, אבל אתה מנטרל אותו על ידי מטרה יותר נעלה, בדומה לאדם שעושה ניתוח לעצמו. אני לא רוצה להפחיד אף אחד, אבל בהכרה שלנו זה צריך להיות בדיוק כך.
זאת גישה לא קלה. דרוש לזה זמן. אבל כאשר האדם מתחיל להזדהות עם הבורא ורואה לפניו את האגו שלו, "כעזר כנגד עצמו", הוא צריך לשמוח שדרך האגו שלו עוברים כל מיני גלי צונאמי וסערות. כי הם מיישרים, מכים, לשים, טוחנים אותו והופכים אותו שוב לעפר שממנו אי אפשר לעשות כלום חוץ מהמצב ההתחלתי.
ואם יחד עם זאת הוא מרגיש כאב, זאת אומרת שהוא לא התחבר לבורא. זה הסימן לדבקות שלו עם הבורא! וכאשר כל זה נטחן ויהפוך שוב לעפר, כפי שנאמר "מן העפר באת ואל העפר תשוב", אז מתוך העפר הזה כבר נוצר האדם, עם מבנה פנימי שונה לגמרי. עלינו לעבור את זה.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 29.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
עומקם של חוקי התורה
הסבלנות משתלמת
תתביישו לכם, ילדים כאלה גדולים מבקשים להיות "על הידיים"
