קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: ישנם סוגים של הפצה שדורשים מכולם לצאת החוצה לקהל כמו לחזית. אבל מה לעשות אם לא כל האנשים הם בעלי יכולות וכישורים הדרושים לזה?
תשובתי: אני יודע רק דבר אחד, שאם אני רוצה לבצע פעולה נכונה, אני צריך למסור את עצמי לידיים של הקבוצה כדי שהיא תחליט ותקבע מה עליי לעשות. יכול להיות שיגידו לי "שב ואל תעשה כלום, מפני שאתה יכול לקלקל הכול". ואז זאת תהיה ההשתתפות שלי בהפצה.
אני יכול להיות נהג, סדרן, מרצה, לא חשוב מה אני אעשה. אבל רצוי שהקבוצה תקבע את זה בשבילי. ואני בעצמי לא מחליט שום דבר. זה נקרא להיות עבד. אני נמצא בעבדות רוחנית.
ואז אני פטור מכל הספקות: אמרו לי, ואני עושה, בצורה הכי טובה והכי נאיבית לגמרי, בלי להכניס את הראש שלי. הראש שלי נמצא רק כדי להבין מה הם רוצים ולבצע את זה בצורה הטובה ביותר, מבלי להכניס את האני שלי, את היוזמה שלי.
לכן חייבת להיות הנהגה של הקבוצה הכוללת מומחים בהפצה שמחליטה וקובעת מה עושים, ומשתתפת בעצמה בכל הפעולות האלה כדי להראות דוגמה לכולם. וכולם צריכים ללכת בעקבותיהם. ומי שלא רוצה, הוא קודח חור בסירה הכללית ואנחנו לא צריכים אותו בכלל בקבוצה.
אדם צריך להבין שהוא צריך להתנקות מכל הצורות הללו של האגו, מהדאגה שלא נעים לו, מהספקות לעשות כך או אחרת. אם אתה לא יכול פשוט לבצע את מה שהחליטה הקבוצה, אז צא ממנה. כי אתה צריך להתעלות מעל לבהמה שלך.
הקבוצה יותר חזקה ממך, ואם אתה מקבל את ההנהגה שלה אז תבצע ותשמח שיש לך עכשיו אפשרות לעשות את זה. ואם לא, אז אתה תישאר באגו שלך, ואז אין לך שום סיכוי להתקדם. במקרה כזה, לא צריך להפריע לאחרים. לך תנוח, נתראה בגלגול הבא.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 20.03.2014
ידיעות קודמות בנושא:
הכוח האיתן של האיחוד
השתתפות של מאה אחוז בהפצה
שני חלקים של אותה הקבוצה
