הערה: מדורי דורות האנושות התעניינה בתחזיות לעתיד, או מה מכין לנו יום המחר.
התייחסותי: בשביל מה? הרי לא ניתנה לאדם האפשרות לדעת את העתיד כדי שיהיה לו קל יותר לחיות. אם היו אומרים לנו עכשיו שכעבור זמן מסוים יתרחשו אירועים כאלה או כאלה, אז כל המחשבות שלנו היו קשורות לתאריך הזה.
שאלה: מה מניע את האנושות שמפענחת למשל את כתביו של נוסטרדמוס?
תשובתי: מצד אחד, האדם רוצה לדעת את העתיד בקנה מידה גלובלי, וזה טבעי. אבל בכל מה שנוגע לעתיד האישי של האדם, אני חושב שלאף אחד לא כדאי לדעת. אם העתיד נסתר מהאדם, זה אומר שהוא צריך להיות נסתר. גם חכמת הקבלה אינה מגלה זאת, אלא היא מביאה את האדם למצב שבו "נמחק" אצלו הגבול בין חיים ומוות. ״למות״ זה מרכיב חייתי של תודעת האדם. כאשר מרכיב זה נעלם, התודעה, בכל מקרה, ממשיכה להתקיים.
הערה: בכל המקורות כולם מסתכלים על העתיד, כמו "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ…" או "ויהי ביום ההוא.. והבורא שוב ושוב יושיט את ידו".
תגובתי: לא מדובר על יום ספציפי, אלא על הזמן שאליו נגיע. אתה יכול להגיע ליום הזה היום, מחר או בעוד מאה או מאתיים שנה.
מתוך שיעור בשפה הרוסית, 1.1.2017