קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בהתאם לטבע שלו, האגואיזם אינו מרגיש רווח מזה שיקריב משהו למילוי וסיפוק אחרים. איננו מסוגלים לתאר לעצמנו, שמזה יהיה לנו טוב. אני יכול להניח, שתהיה תועלת מהערבות, אך אינני רואה נחיצות לבטל את עצמי בפני האחרים.
זו הייתה טעותם של הקומוניסטים: הם רצו לקחת את חוק הערבות, אבל ללא הבורא, הכוח שמבצע את הערבות, את האיחוד. כל אחד מתעלה מעל עצמו, מאבד את האגואיזם, מבטל את עצמו – והאנרגיה לעבוד הולכת לאיבוד. לכן אנחנו מלכתחילה חייבים לצרף אלינו את כוח הבורא, כדי שתהיה לנו אפשרות להתעלות ולהתאחד. כי הרי אף אחד חוץ ממנו לא ייצור קשר בינינו, מאחר והקשר הזה נמצא מעל לאגואיזם.
הבורא ברא חוקים ומקיים אותם. אנחנו יכולים לפעול רק מתוך חישוב, שהוא, השותף השלישי, קובע את התוצאה ונוכח בכל פעולה. התוצאה הזאת היא תמיד לטובתו, ואתה כל פעם מבטל את עצמך ביחס אליו. אז המרכיב השלישי שעליו אתה בדרך כלל לא חושב, הופך להיות העיקרי: הוא – ראשון, הוא – אחרון, הוא – הקובע.
אז משתנה אצלי המטרה: להשתוקק אל השותף הזה, לעשות הכול למענו. מערכת – למענו, אני – למענו, חבר – למענו. כך אנחנו משׂיגים עלייה למדרגה המלאה בהשפעה. כי הרי הבורא זו תכונת ההשפעה, אשר אותה אנחנו משׂיגים בינינו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 15.10.2010
ידיעות קודמות בנושא:
להימנע משגיאות שעולות ביוקר
ערבות מביאה אור
