ללמוד לעבוד במקום הבורא

אין לנו לא מצוות ולא עברות, לא עליות ולא ירידות, אלא קיימת רק שורה של מצבים שעלינו לעבור, כדי לגדל בתוכנו רצון גדול (כלי רוחני) ולקבל לתוכו את כל הטוב, אשר הבורא רוצה לתת לנו. לכן אנחנו עוברים הרבה מצבים: ברגש, בלב, בכך שמרגישים מר/מתוק, ובשׂכל, בכך שמרגישים אמת/שקר. אנחנו תמיד מבלבלים בין הלב והשׂכל, בין מר/מתוק ואמת/שקר, ונזרקים פעם לזה ופעם לזה, אך דווקא זה מה שעוזר לנו לבנות רצון מושלם ושׂכל צלול.

הרי האדם אינו נולד גיבור המוכן למשׂימה שהוטלה עליו, אלא האור העליון בורא רק נקודה אחת "מאין". היא נבדלת מהאור רק בזה שיש לה רצון ליהנות, במקום הרצון של האור, לֵיהָנות (להשפיע). ואת כל שאר התכונות, על האדם לפתח בתוכו בעצמו, מתוך הקשר עם השפעת האור עליו, הודות להבנה והרגשה. רק אז הוא ישׂיג וירגיש את כל מה שיש בבורא, באור, ויהפוך להיות כמוהו. מצב האור הוא שלמות, ובמחשבת הבריאה מתכוונים שגם הנברא יהפוך להיות מושלם כמוהו.

כלומר, הנברא צריך מהנקודה שלו לקבל סדרה של התרשמויות, נעימות ולא נעימות, מובנות ושאינן מובנות, עד שישׂיג מצב שהוא באמת ירגיש ויבין הכול, ויוכל להחליף את הבורא בעבודתו בעצמו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם מספר "שמעתי", 17.09.2010

רשומות קודמות בנושא:
מאיץ בדרך רוחנית
ירידה כמקפצה לעלייה