ללמוד לחיות תחת שמש מלטפת

שאלה: איזה פתרון ניתן לתת לאדם שמביט עלינו מהצד? האם זה לא יראה לו כפילוסופיה רגילה?

תשובתי: חכמת הקבלה מדברת על כוח הקיים בטבע, שאת פעולתו החיובית אנחנו יכולים להזמין עלינו אם נרצה להפוך להיות דומים לו. איננו משנים את הכוח הזה עצמו, אך עלינו לסדר את עצמנו. כמו עם אור השמש, אני יכול לעמוד בצל ויכול לעלות על הגג ולהעמיד את עצמי בכוונה תחת קרני השמש. השמש אינה משתנה, אני הוא זה שמשתנה בכך שרוצה לקבל ממנה יותר אור!

כך גם קיים כוח הטבע שחכמת הקבלה יכולה ללמדנו כיצד לקבלו. חכמת הקבלה היא מדע. תהפוך להיות חכם, תלמד להשתמש בכוח האור והוא יפתח אותך בצורה נכונה וטובה. איננו מדברים על איזה שהם דברים מלאכותיים או על דמיונות, אלא רק כיצד עלינו לארגן את עצמנו, על הקשר בינינו, על ה"רשת" הכללית שבה אנחנו יכולים לתפוס את הכוח הקיים בטבע, ולהרוויח!

במקום לפנות אל "השמש" עם הגב או עם הצד, בוא נפנה אליה עם הפנים! כלומר, נשׂיג השתוות הצורה עימה. על זה מדברת חכמת הקבלה, היא מייעצת לאדם: אתה חייב להתפתח, אם תרצה בכך ואם לאו. אך אם אתה רוצה להתפתח בדרך טובה ונעימה, עליך להכיר ולהשׂיג את הכוח שפועל ומשפיע עליך ומפתח אותך.

אם אתה מפנה לו את הגב, הוא מפתח אותך על ידי ייסורים, כי הרי אתה מרגיש את השפעתו כדחיפות מאחור. אם אתה עומד מולו מ"הצד", אז היחס משתנה, פעם טוב יותר ופעם רע יותר. אך אם אתה תפנה אליו עם פניך, תתפתח בטוב ובשׂמחה. זה כל מה שאנחנו עושים! אנחנו פשוט רוצים לגלות השפעה חיובית של הכוח הזה עלינו. הוא בכל מקרה משפיע ומפתח אותנו, אפילו עכשיו. הרי זו עובדה שלא ניתנת לוויכוח, שהמצבים שלנו משתנים. האם אנחנו יכולים לעצור את החיים? – לא! כל רגע מתגלה לפנינו מצב חדש, והתהליך זה אינו תלוי בנו.

אך קיים מדע שאומר: הביטו על הנטייה הקיימת! לא צריך להמציא שום דבר ואין צורך ב"להמציא אופניים". אתם רואים, אנחנו כולנו מחוברים זה עם זה, אך רק בקשרים לא טובים. אנחנו הורסים יותר ויותר את הטבע. אז בואו נתקן את הקשרים שלנו כדי שהכול יהיה להיפך. אם כל הבעיות נובעות בגלל הקשרים הלא נכונים שלנו זה עם זה, אז בואו נחשוב כיצד להתחבר בצורה נכונה! חכמת הקבלה פשוט מסבירה בצורה מובנת את חוק הטבע של השתוות הצורה. הבורא משמע, הטבע.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 29.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לב האדם, בין הפטיש לסדן
זה לא קיר מולך, אלא המדרגה הבאה!
מאה פעם תחשוב, פעם אחת תעשה