לידת יוסף

הקדמת ספר הזוהר, מאמר "ניצנים", סעיף ה': הניצנים הם האבות, שנכנסו במחשבה, ונכנסו בעולם הבא, בינה, ונגנזו שם. ומשם יצאו בהסתר, ונסתרו תוך נביאי האמת. נולד יוסף, ונסתרו בו. נכנס יוסף בארץ הקדושה, והקים אותם שם. כמו שנאמר : "ונולד יוסף", כלומר "יסוד דגדלות".

כל הקשר שלנו עם העולם הרוחני עובר דרך פרצוף נוקבא דאצילות, אליה הנשמות השבורות מעלות מ"ן, בקשה לתיקון.

אדם עם נקודה שבלב משתוקק לעולם הרוחני, והרוחניות זו השפעה ואחדות. לכן הוא משתוקק לאיחוד עם האחרים, ונותנים לו הזדמנות כזו בקבוצה. אם האדם מבצע את התנאים של העלייה ויוצר כלי, אז הוא מתחבר עם מלכות דאצילות. היא מעלה את הבקשה הכללית של החברים לזעיר אנפין, והוא נותן להם את המאור המחזיר למוטב. אז הנשמות הרוצות להפוך לאחד שלם, עולות במדרגות האיחוד.

הן עולות תחילה למצב של עיבור. כאן הן מתאחדות בכך שמבטלות את עצמן אחת כלפי השנייה. כל אחד מרכין את ראשו בפני הסביבה והופך ל"פרי בבטן אימו". אחר כך הן משׂיגות מדרגת יניקה, איפה שההתלכדות שלהן מתחזקת: עכשיו הן כבר מסוגלות לעבוד עם הרצונות ליהנות שלהן, להתעלות מעליהם. ואחר כך הנשמות עוברות למצב של גדלות. דרגת ההתלכדות שלהן מאפשרת להן להתחבר עם זעיר אנפין, והמדרגה הזאת נקראת יסוד דגדלות, או יוסף.

מכאן אנחנו יכולים להבין את ההיסטוריה של יוסף שמתוארת בתורה, שהאחים מכרו אותו לעבדות. המאורעות האלו מתגלים סביב המאבק על האיחוד שלנו, כדי שאנחנו נשׂיג ערבות במידה מספקת לגילוי הבורא בינינו.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 02.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הזמנה להיכל הכלה
עבודה עם האור