קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך מאמר של הרב"ש: "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה":
"אולם מטרם היניקה יש בחינת עיבור, היינו שהעליון מתקן אותו. וזה יכול להיות, שהאדם הוא כמו עיבור במעי אמו, שהעובר מתבטל להאם, ואין לו שום דעה בפני עצמו, אלא כמו שאמרו חז"ל "עובר ירך אמו, אוכל מה שאמו אוכלת". היות שזוהי עבודה קשה ללכת תמיד בהתגברות להיבטל להעליון, שהעליון יעשה ממנו מה שהעליון רוצה."
זה באמת דבר מאוד קשה: כל הזמן לבטל את עצמו כלפי העליון בכל דבר, בכל המקרים. אפשר אפילו לומר שזה בלתי אפשרי. אבל אדם עושה מאמץ אדיר, עד הסוף, נשבר, ובכל זאת מנסה שוב ושוב. הוא משתדל בצורה מרבית להתחזק, בכך שלוקח כוחות מהסביבה, ודווקא הודות לזה מגיע לשבירת הלב ומבקש עזרה מלמעלה. ואז העליון עוזר לו להתבטל ולהיכנס למצב של עיבּור.
מצב של עיבּור נמשך תשעה ירחי לידה. כל פעם באדם מתגלה אגו יותר ויותר גדול, רצון לקבל שעליו צריך פעם אחר פעם להתגבר, עד שמסיים את כל תקופת העיבור ומתחיל את תקופת היניקה.
במצב של יניקה האדם כבר מכיר את המדרגה העליונה, אבל המצב שלו לא הופך להיות יותר קל. מתגלה בו רצון לקבל עבה יותר. ואילו הוא חייב לקבל "למעלה מהדעת" שלו את מרות הבורא, גדלות הבורא, השלטון של העליון, השליטה של כוח ההשפעה והאהבה על הרצונות האגואיסטיים היותר גדולים וחזקים.
בדרגת העיבּור מהאדם היה נדרש רק ביטול עצמי. אבל זה לא אומר, שהוא פעל ללא מחשבה ולא הרגיש שום דבר. היו ידועים לו כל הטעם וכל המחשבה שכלפיהם הוא ביטל את עצמו. אבל ביניקה הוא כבר צריך בעצמו להשתתף בהתפתחות של עצמו: להחליט אם לינוק או לא לינוק. הוא צריך בעצמו להסכים עם העליון, שב"חלב", היינו ב"אור החסדים" נמצאת כל החיות שלו, ויותר מזה הוא לא צריך, ובזה מוותר על הגדלות. באופן כזה נעשית ההתקדמות הרוחנית שלנו.
התפתחות העובָּר הרוחני ואחר כך של הוולד, אלה הן תקופות גדילה מאוד אינטנסיביות. גם בעולם הגשמי, האדם בזמן הזה גדל במהירות רבה, תחילה גדל מאפס עד הנולד הקטן. ואחר כך במשך שנתיים של יניקה, מהוולד שעדיין לא יודע כלום בעולם הרוחני, הוא גדל לילד בן שנתיים, שכבר הולך, מבין, מדבר, איך שהוא מתמצא, נמצא בהשתתפות עם העליון.
לאחר תקופת היניקה הוא כבר מתחיל לגדול בדומה לעליון. הוא כבר לא מבטל את עצמו כלפי העליון, אלא כבר מתחיל את שנות החינוך שלו. אלה הם השלבים של גדילת האדם, שזה מה שעוד נמצא לפנינו כדבר ההכרחי.
ידיעות קודמות בנושא:
עיבּוּר הוא הדרגה הראשונה במציאות הרוחנית
דאגות של עוּבָּר
עוּבר חכם
