קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם אנו אשמים בייסורים שמגיעים אלינו?
תשובתי: הבורא הוא זה ש״אשם״, בכך שיצר את היצר הרע. נאמר: "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין". אם נשנה את הרע לטוב אז נגיע לדרגת קיום זהה לבורא עצמו. בעולמנו הכול בנוי כך שהאדם בעצמו ״יחפור״ ויגלה את הבעיות בטבעו, בטבע של היצר הרע שלו וימצא כיצד להתגבר על הבעיות הללו, דרך שימוש נכון בשיטת התיקון. אם מתעוררות שאלות כאלה אצל האדם, הוא כבר מוכן להתחיל להשתמש בשיטה הזאת, ואז בהדרגה יבין מדוע הכול נברא בצורה זאת ולא אחרת. אז יתבהר בפניו שהבורא הוא כוח מיוחד של הטבע הכולל בתוכו את כל הבריאה, את כל הטבע, את כל הדרגות העליונות שלעת עתה אינן נגישות לנו, אך נגלה אותן. בתיקון האגו שנברא במכוון על ידי הבורא כאכזרי, עצום ואוניברסלי, אנו הופכים להיות בעלי הבית של הטבע כולו, גם של עולמנו וגם של כל יתר העולמות. האנושות תעלה לדרגת נצחיות ושלמות, אפילו בלי מוות, אלא פשוט נעלה לדרגה הבאה, דרגת התפתחות שבה השאלה על משמעות החיים מופיעה אצל רוב בני האדם בעולם. על פי חכמת הקבלה, הדבר מצביע על כך שהבשלנו לתפיסה וסיגול של העולם העליון.
שאלה: אם מחשבת הבריאה היא ליהנות לאדם, מדוע אנו סובלים?
תשובתי: מהסיבה שאנו לא מתקנים את עצמנו. אם נדע כיצד לעשות זאת ונתחיל להיכנס לתהליך התיקון, נרגיש מיד טוב יותר, כעולים במדרגות של סולם הטוב.
הערה: בהקשר זה יש משל מעניין מאוד על אדם שמתייסר מצימאון ועומד על יד נחל עם מי מעיין זכים ומנסה למלא כוס מלוכלכת. המים נראים לו לא טעימים, מרים והוא אינו יכול לשתות אותם, אז הוא מקלל את הנחל המזוהם, כך לעתים קרובות אנו מקללים את הבורא ששולח לנו ייסורים. כאשר האדם סוף סוף מבין שהסיבה היא לא במים, אלא בכוס שלו אז הכול משתנה. הוא מנקה ומטהר את הכלי, וטעמם של המים משתנה אז ברור לו שכל הזמן היו בכוס מים זכים, ואילו הוא סבל.
תשובתי: כן, אלו הם חיינו. אך אם נוכל לדלות מתוכם את הכוחות הנכונים אז רק נהנה מהם.
