לחצות מחסום פסיכולוגי

שאלה: מדוע בתהליך הלימוד של חכמת הקבלה אני מרגיש תחילה התלהבות מוחלטת, הכול ברור, מובן ועולה הרצון לשיר, אבל לאחר מכן מגיע רגע שבו מפסיקים להבין את החומר, מופיע ספק, אי שביעות רצון כללית וצצות מחשבות כגון: "האם אני צריך את זה"?

תשובתי: זה נכון, זה בדיוק מה שקורה כשלומדים את חכמת הקבלה. אצל אחדים זה מופיע מהר מאוד, כעבור שנה – שנתיים של לימוד, ואצל אחרים כעבור חמש – עשר שנים. מגיעה תקופה שבה האדם מתקרב לגילוי של הבורא, להשגת הקשר שלו עם הבורא, והקשר הזה נקבע על ידי האפשרות של האדם להתעלות מעל האגו שלו, ואז מופיעה אצל האדם קהות חושים, בלימה, הוא דוחה את זה.

כאשר הכול היה טוב והוא השתוקק בעזרת הרצונות האגואיסטיים שלו להשגת הבורא, היה נדמה לו שהוא מוכן לפרוץ את המחסום, לעשות הכול כדי לגלות את הבורא. אבל כאשר מגיע הזמן לוותר על עצמו, על האגו שלו, להתחיל לעבוד איתו  ולשנות אותו כדי לגלות את הבורא, אז מגיע שלב מורכב מאוד וקשה מפני שעליך ללחוץ על עצמך, להתעלות מעל עצמך, להפוך את האגואיזם שלך לאלטרואיזם, כלומר לבצע כל מיני פעולות אנטי-אגואיסטיות. ולכן אנשים שמשיגים  מצבים כאלה בדרך כלל עוזבים.

כאן נמצאת הנקודה העיקרית שאם חוצים אותה, אז האדם מתחיל לגלות את הבורא. צריך להתגבר על הנקודה הזו שהיא מחסום פסיכולוגי שבו מתרחשת התגברות על האגו ומתחיל הגילוי.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 26.04.2020