לחיות עם הרצונות אחד של השני

שאלה: בילדותי אני מאוד אהבתי לקרוא רומנים, וכתוצאה מזה נוצרה בי איזו צורה של יחסים רומנטיים אידיאליים. וכאשר התבגרתי, אני ככל הנראה ניסיתי לגלם את הצורה האידיאלית הזאת וכל הזמן טעיתי. אבל יוצא, שלצורה הזאת לא היה כל קשר עם מה שבאמת הייתי צריכה.

תשובתי: ודאי, מפני שהרומנים האלה הם לגמרי דמיוניים ולא מתארים את הקשר הפנימי האמיתי. כל העבודה שלך היא להשתחרר מהצורות והדמויות השקריות הללו. הטבע בכוונה מחייב אותנו לעסוק בהן כדי שאנחנו נתאכזב ונשתחרר מהשקר הזה, וביחס אליו נגלה כיצד לגלות אהבה אמיתית. אחרת לא הייתה לנו אפשרות כזאת.

בינתיים אנחנו עוד נמצאים תחת שליטת השקר הזה, בשבי של הדימויים המדומים והמלאכותיים שלנו. אבל לאחר שננקה את הקליפה החיצונית ונגלה בהדרגה את האני הטהור "נטו", את הרצונות והתכונות שלנו, אנחנו נשיג קשר פנימי אמיתי. זו כבר לא תהיה התאהבות, אלא אהבה אמיתית, מפני שאנחנו נרצה להתחבר נשמה עם נשמה, בהתאם לתכונות הרוחניות של כל אחד.

אנחנו נבין כיצד ניתן להשפיע ולתת בצורה הדדית זה לזה. כל השמחה והרגשות שלי מסתכמים בכך, שאני מרגיש איך אני ממלא את אשתי והיא ממלאה אותי, כל אחד חי בתוך האחר.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 198, 20.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
קליפה עבה שמכסה על החללים
להפסיק לשחק תפקידים של אנשים אחרים ולחזור להיות אני עצמי
כל אחד מסוגל לזה