להתפתח במהירות האור

וזה מפני שאנחנו חיים בזמן כזה שבו כל האנושות (כלומר, כל הבריאה) מתחילה להתקרב להכרת הרע של הכוונה האגואיסטית שלנו, של האגו שלנו. זה כבר לא נס שהוא יתגלה במלואו. הרבה אנשים בעולם כבר זקוקים לכך והם פחות או יותר מבינים את זה, רק שהם לא רואים אפשרות לעשות משהו. כולם מדברים מילים יפות, אבל לא הולכים מעבר לזה.

וזה אומר שהשינויים שלנו יכולים להיות מהירים מאוד, והכול תלוי בנו. ולכן, כפי שכתב הרב"ש, "אנחנו נתאספנו כאן… לעלות במעלות האדם". אדם הוא מי שמסוגל לשלוט על הכוונה שלו, האם היא תהיה על מנת לקבל או על מנת להשפיע. אנחנו צריכים רק לתפוס את הכוונה הזאת "בזנב" וכל הזמן לברר באיזו כוונה אנחנו נמצאים. כל הזמן לעסוק רק בזה. לא משנה אילו פעולות אנחנו מבצעים, העיקר הכוונה.

העולם שמתפקד על בסיס הפעולות, נקרא "העולם הזה", מפני שקיימת בו רק כוונה אחת. והעולם האחר, שפועל על בסיס הכוונות, נקרא "העולם העליון".

אם האדם מגלה שהכוונה שלו היא אגואיסטית, זה כבר נקרא העולם הרוחני והעליון, רק "מצד שמאל", מצד כוח הטומאה, "הקליפה". אבל זוהי כבר דרגה רוחנית, ולכן אנחנו צריכים להיות מעוניינים אפילו בגילוי הרע, ולשמוח בכך שאנחנו מגלים אותו.

העיקר הוא שאני מתקרב למחקר מנקודת מבטה של הכוונה. וזה לא משנה אם היא תהיה טובה או רעה, על מנת לקבל או על מנת להשפיע. התפקיד שלי הוא רק לחדור לתוכה יותר ויותר, ורק בה לחיות. בצורה כזאת, אני עובר לתדר אחר לגמרי של החיים שלי, לבירור היחס אליהם רק בהתאם לכוונה. וחוץ מזה אני לא דואג יותר לשום דבר. אם נמקד את כל תשומת ליבנו רק על זה – נוכל לגלות כאן את הפתח הקטן והצר אל העולם הרוחני!

וכל הקושי הוא בכך, שבכל פעם אנחנו צריכים לתפוס את הכוונה שלנו וכל הזמן להישאר בה. ואז נתחיל להתפתח במהירות האור! לזה כמעט ולא יידרש זמן. אלה הם כבר צירי הלידה, שבהם אנחנו נולדים בעולם הכוונות.