קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: עדיין איננו מרגישים בכל העוצמה את הכאב של העולם החיצוני. כיצד לתקן את המצב בעבודה בקבוצה?
תשובתי: את הכאב הזה עדיף להרגיש כמה שיותר מוקדם. הוא כמו מחלה שעדיף "לתפוס" אותה בשלב ההתחלתי. העולם רק מתחיל לשקוע בתוך המשבר, אך כבר חווה פחד. הרי היום הבעיות נוגעות לכולם. אנחנו רואים שכבר הגיע הזמן ושכדאי לנו להפיץ את החומרים שמסבירים את סיבת המשבר ואת פתרונו.
גם אמריקה, גם אירופה, גם סין וגם יפן – כל העולם נמצא בצרה. כולם מבוהלים מהמתרחש ואף אחד אינו יודע מה יהיה הלאה. ישנם אנשים שמסתכלים על המשבר כביכול מרחוק, כמו למשל בגרמניה, והם צריכים לפחד עוד יותר. הרי מי שטיפס גבוה יותר, נופל נמוך יותר. איננו יכולים לתאר לעצמנו מה יהיה אם מחר כל המנגנונים שנוסו, לפתע יפסיקו לעבוד.
איננו מבינים איך ייתכן דבר כזה. האנשים קמים מוקדם בבוקר, הולכים לעבודה…
אבל לא, הם לא הולכים. עדיין לא הבנו שנכנסנו למערכת הטבע האינטגרלית, בעוד אנחנו בעצמנו איננו אינטגרליים. אנחנו כביכול מנסים להכניס פריט מרובע לתוך פתח עגול. אך הצורה שלנו צריכה להיות מותאמת לצורה המערכתית. והצורה הזאת לא פשוטה, הרי לא מדובר על גיאומטריה, אלא על התכונות האופייניות לנו.
היום כל האנושות מוכרחה לרכוש בהדרגה צורות חדשות, תבנית נכונה שתואמת לאור. וזאת בעיה גדולה מאוד. נוכל לפתור אותה רק אם נזמין את האור שיממש עבורנו את התיקון. לכן כתוב: "בראתי יצר רע, ובראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". נקווה שנבין את זה ונצליח למסור את זה לאחרים.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס הקבלה בגרמניה, 05.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
יש גבול לכל עקשנות
סימן השאלה שמרחף מעל ההמונים
כשהאינטגרליות חודרת לעצמות
