לבחור בתמריץ הנכון

כנס הקבלה העולמי במוסקבה שיעור מס' 1

בחכמת הקבלה קיים חלק מעניין על השׂגת הבריאה: באיזה אופן האדם משיג את העולם שבו הוא חי.

מדוע אנחנו מרגישים את העולם דווקא בצורה כזאת? האם העולם שלנו הוא כפי שאנחנו מרגישים אותו, או שהוא אחר לגמרי? למעשה, כשהעולם עובר דרך חמשת החושים שלנו, הוא מקבל צורה מסוימת בתפיסה שלנו. אנחנו רואים דווקא את התמונה הזאת ולא את העולם עצמו, בצורה ישירה ואובייקטיבית.

היום אנחנו חוקרים, כיצד רואים את העולם שלנו פרפרים, דבורים, נחשים, כלבים. כל אחד רואה אותו אחרת: בטווח זה או אחר של צבע או ריח. כל יצור מתמצא בעולם באופן אחר ורואה את התמונה שלו בצורה שונה מהאחרים.

אז מדוע בעינינו היא דווקא כזאת? וכיצד היא נראית באמת מנקודת מבט אובייקטיבית? האם אנחנו בכלל יכולים להשיג אובייקטיביות בתפיסת המציאות? על זה מספר לנו חלק בחכמת הקבלה שנקרא "תפיסת המציאות".

אך החלק החשוב ביותר בחכמת הקבלה, זה לא הירידה ממעלה למטה מעולם אין סוף לעולמנו, אלא מה שמתרחש אחר כך. המחסום והמשך הדרך למעלה, זה הדבר החשוב ביתר מבחינתנו. הרי זה מה שניצב היום לפנינו, וזה מה שאנחנו צריכים לעבור. לעבור באופן מעשי ולא בתיאוריה, כולנו יחד צריכים לעבור את הדרך הזאת.

אנחנו צריכים ליישׂם אותה כמה שיותר מהר, כדי שהכוח השלילי של ההתפתחות לא ילחץ עלינו מאחור, לא יוסיף לנו דחף שלילי עם סטימול. אתם יודעים, סטימול, אצל הרומאים, נקרא מקל חד שבעזרתו זרזו את החמורים ללכת קדימה. חשוב שלא נרגיש על עצמנו את ה"סטימול" הזה, אלא נתקדם קדימה בעצמנו, בעזרת הכוח החיובי שניתן לנו בינתיים.

בזה למעשה ומסתכמת הסיבה שנתאספנו יחד. אנחנו יכולים להתאסף, אנחנו יכולים להתארגן אנחנו יכולים להתחיל להרגיש פנימית זה את זה, אפילו ללא מגע פיזי. בואו נרגיש, שבכך שאנחנו מתאחדים בינינו, אנחנו מדמים את עצמנו לטבע הכללי הגלובאלי. ואז בחיבור שלנו יתחיל להתגלות השׂדה הכללי המשותף, ואנחנו נרגיש כיצד אנחנו עולים במקצת כלפי מעלה. זה ריאלי ואני מקווה שניישׂם זאת אתכם.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס במוסקבה, 10.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להרגיש את המציאות העליונה
מפירוד לאיחוד
להתעלות מעל לכל הגבולות!