להילחם על עתיד הילדים

שאלה: צופה כותבת לך. שלום הרב לייטמן. שמי דלית ואני מורה בבית ספר תיכון. אני צופה בשידורי הערוץ ומאוד אוהבת את המסר החינוכי שלך של "ואהבת לרעך כמוך". אבל כמורה אני מרגישה את המרחק העצום בין המסרים היפים שלך לבין המציאות בבית הספר. בשנה האחרונה עברתי מקרה של אלימות והשפלה מצד תלמידים, והדבר שהכי הכאיב לי זה שהכיתה כולה שתקה ואף אחד לא קם לעצור אותם. אני אוהבת את התלמידים שלי ודואגת להם, אבל מרגישה שקשה לי מאוד להמשיך לעבוד באווירה הזאת. גם בעלי מנסה לשכנע אותי לעזוב את העבודה. מה עליי לעשות? לוותר או להישאר ולהילחם על העתיד של הילדים האלה?

תשובתי: להילחם, אבל לא עם הילדים. צריך לקחת למלחמה הזאת עוד מורים, את כל הדירקטוריון של בית ספר וההורים, ולבחון יחד איך אנחנו משנים את המצב. אני חושב שבמאבק הזה המורים מרגישים לבד, ואנחנו צריכים להבין שזה לא עניין רק של המורים אלא גם של הילדים שלנו, איך הם יגדלו אם כך הם מתייחסים עכשיו למורים, איך הם יתייחסו אלינו ההורים שלהם? זה דור מאוד מאוד אכזרי, הם לא מרגישים את הזולת בכלל, ולכן אנחנו צריכים לחשוב על כך ולא לעזוב את זה.

שאלה: איך לדעתך מורה יכול לגרום לתלמידים שלו להעריך אותו יותר?

תשובתי: הוא צריך להיות במידה מסוימת חבר שלהם, אבל הם צריכים להבין את זה, להסכים עם זה, לראות את זה. כלומר צריך לחזק את זה גם מצד ההורים, שגם ההורים יהיו חברים של ילדים. יש כאן הרבה מה לשנות.

מתוך התוכנית "מבט פנימי – אקטואליה בראי הקבלה", 15.1.2023