קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אנטון צ'כוב כתב, הייתי לכל היותר בן 26, אבל כבר אז ידעתי היטב שהחיים הם חסרי תכלית ומשמעות, שהכול תרמית ואשליה. שבמהות ובתוצאות, עבודת פרך על האי סחלין לא שונה במאומה מהחיים בניס. שאין הבדל משמעותי, בין המוח שלי למוח של זבוב. שאף אחד בעולם הזה לא צודק או אשם, שהכול הבל ושטויות ולעזאזל עם הכול. זו הייתה המסקנה של אדם צעיר בן 26. אחרי כן הוא כתב את כל הסיפורים שלו. מה גורם לאדם צעיר להגיע למסקנה שהחיים הם חסרי תכלית?
תשובתי: זה מה שהוא ראה סביבו ובו עצמו ובטח בספרים.
שאלה: כשמגיעים למחשבה כזאת, מה הדרך הנכונה ללכת בה?
תשובתי: הדרך הנכונה היא לעצום עיניים ולהמשיך ללכת הלאה במה שנדרש ממך.
שאלה: איך אתה יודע מה נדרש ממך?
תשובתי: כי יש בעל בית עליון והוא דורש ממך עבודה כזאת וכזאת, והיות והוא שייך לטבע העליון אז ללא ספק שהוא חכם ממך, ולא נותר לך דבר מלבד להיכנע.
