להיות מקור של השפעה על הבורא

"זאת אומרת, שמהירידות האדם צריך לקבל הבנה מהו התועלת מהעליות. אחרת לא היה אפשרות להאדם להעריך את חשיבות, מזה שמקרבין אותו מלמעלה, ונותנים לו את העליות. 

כדוגמת, שנותנים להאדם לאכול, ואף פעם לא טעם טעם של רעבון.

מצא, שהירידות, שהוא זמן הפירוד, גורם לו חשיבות להדבקות שבעליות. והעליות גורם לו בחינת שנאה להירידות, שמביא לו הפירוד."  (בעל הסולם, ספר "שמעתי", מאמר ל"ד "יתרון ארץ בכל הוא")

כיצד אנחנו יכולים להתחיל להרגיש את העולם העליון, את המצב העליון שלא נמצא ברצונות הגשמיים שלנו? רק אם אנחנו מרגישים אותו כטוב או כרע לפי המצבים הגשמיים שלנו, ולאחר מכן נתעלה מעליהם. בכל מקרה אנחנו גדלים מתוך "האדמה" כמו צמחים, ואין מה לעשות בקשר לכך. אין לנו הגדרות וקביעות אחרות.

אנחנו נמצאים במצבים שבהם עלינו להתחיל לקבוע ולהגדיר מה זה טוב ומה זה רע, לא ביחס לגוף הבהמי שלנו, אלא ביחס לאבסולוט, כלומר כביכול ביחס למרחב קוסמי, ביחס לבורא.

ביחס לבורא, הטוב הוא אך ורק התקרבות, איחוד למערכת אחת כללית משותפת. אז כל הנבראים יתחילו להרגיש את הקשר ביניהם לבין הבורא, כממלא את כל הקשרים האלה. זו מטרת ההשגה שלנו. למעשה כולנו כבר נמצאים במצב הזה, עלינו רק לגלות אותו בתוכנו ברגש ובשכל.

אבל לגלות את המצב הזה אפשר רק דרך הקבוצה, אין אפשרות אחרת. אם אנחנו יוצרים קבוצה שבתוכה אנו משתדלים להתחבר כדי שדווקא באיחוד הזה נשיג את הכוח המנהל הכללי, אז אנחנו מתחילים לחקור את הכוח הזה, להרגיש, לקרב. הוא הופך למכשיר שלנו ואנחנו יכולים לעשות עם הבורא כל מה שנחפוץ.

במציאות הבורא זה איזשהו כוח שעושה כל מה שהוא רוצה. זה הכוח הכללי של היקום, שמקיף וכולל בתוכו הכול. ואם אנחנו מדמים את עצמנו אליו, אז במידה הזאת אנחנו יכולים לגלות את השפעתו והאצלתו עלינו, להתקרב אליו, להתרחק ממנו וכולי. האדם מתחיל להרגיש כמקור של השפעה על הבורא.

מתוך שיעור וירטואלי, 22.12.2019