קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בניו ג'רזי. שיעור מס' 4.
בעל הסולם כותב במאמר "אין עוד מלבדו": הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. זהו כוח אחד ויחיד, שמחליט ומבצע הכול, ואין שום דבר חוץ ממנו.
ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך, כדי לבלבל את האדם, לתת לו הרגשה שיש כמה סיבות, כמה כוחות.
וכך זה נעשה בכוונה, כדי שמתוך הבלבול הזה, מתוך הפיזור, האדם יוכל לכוון את עצמו בדיוק לכוח הזה, כמו בכוונת אופטית, תחילה מפזרים את המיקוד, כדי אחר כך לאט לאט לכוון אותו בדיוק. אותו הדבר גם כאן.
דווקא אם אנחנו נתחיל להרגיש כמה כוחות, כמה סיבות, כמה מקורות של החיים שלנו, אז בסופו של דבר נגיע להחלטה, שבכל זה פועל רק כוח אחד שבכוונה מבלבל אותנו מכל הצדדים כדי שאנחנו נתקן את הראייה שלנו, את התפיסה שלנו ונהיה יותר ממוקדים עליה בכל מיני מצבים שמתרחשים איתנו.
השיטה הזאת של הבורא היא לבלבל אותנו, ואנחנו דרך הבלבול הזה חייבים לגלות דווקא אותו, כדי להבין אותו יותר, להתקשר עימו יותר, לפרוץ דרך טשטוש הראייה, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת".
הבורא פועל בשני כיוונים: מצד אחד, הוא דוחה אותנו, מבלבל אותנו, נותן לנו כל מיני תרגילים, כאילו שאנחנו הולכים בדרך לא נכונה, ולא אליו, וזה לא הוא, והחברים שלנו הם לא חברים שלנו, והמורה שלנו הוא לא מורה, ולא צריך כך אלא להיפך.
כי כל זה כדי שאנחנו נברר את האמת, נרכוש אותה, ואז היא כבר תהיה שלנו ואנחנו לא נתבלבל יותר.
כלומר, מה שהשמאל דוחה, מבלבלת אותנו, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, כל מיני מצבים, שבאו מלכתחילה אלינו על הכוונה לבלבל אותנו, להטות אותנו את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה, מזה, כדי להבין אותו, להתקרב לחברים, ללמוד, להבין, להרגיש.
כי דווקא מזה, שאנחנו יוצאים מנקודות דרך נכונות, אנחנו מתחילים להרגיש ולזהות היכן הדרך הנכונה. אבל לא בזה המטרה שלנו. אם בעזרת הדחיות הללו היינו הופכים ליותר חכמים, יותר מבינים, יותר מתקדמים, אז היינו הופכים להיות בסך הכול בהמות יותר חכמות ומשוכללות ולא יותר מזה. אבל אנחנו לא צריכים להשיג את המצב הזה, שבו אנחנו חכמים, מבינים מה קורה, איך הבורא עושה איתנו תרגילים. לא. אנחנו צריכים להשיג את הדרגה שלו.
ולכן הבורא מביא אותנו לכאלה מצבים מבלבלים, קשים מאוד ולא נעימים, לאפיסת כוחות, שמהם כביכול אין שום אפשרות לצאת, כדי שאנחנו באמת נרגיש שבלעדיו אין לנו שום סיכוי להשיג את מטרת הבריאה, את המטרה של כל החיים, כדי שאנחנו נזדקק לו.
אם אנחנו דורשים אותו, צועקים אליו, כדי שהוא יבוא ויעזור, כדי שיחבר אותנו בינינו, כדי שיתקן את התפיסה שלנו, שיציל אותנו, אז המצב הזה הוא המשמח ביותר בעיניו. מפני שאז הוא יכול להתקרב אלינו, לבצע את התיקונים האלה ואנחנו נהיה יחד.
זוהי המטרה של כל הדחיות.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס בניו ג'רזי, 08.08.2014
ידיעות קודמות בנושא:
אם נדמה שהולך אחורה
החסד הגדול של הבורא
שמאל דוחה וימין מקרבת
