קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: היום החברה מלאה וחדורה ברשתות חברתיות. איך אתה רואה את ההתפתחות שלהן? אילו ערכים, תהליכים, חוקים ורגשות יהיו בהן?
תשובתי: הייתי מתחיל מסקירה קצרה. המגמה הכללית של הרשת היא לאפשר לאנשים להתחבר.
החיבור הזה צריך להיות יותר ויותר פתוח, כדי שכל אחד יוכל להרגיש את החיים ללא הגבלות בזמן ומרחב. מדובר על התפתחות פסיכולוגית של המשתמש, שמבין ומרגיש יותר ויותר את עצמו ואת העולם. לא במקרה הופיע השם "אינטרנט", רשת פנימית בינינו.
הרשת הזאת צריכה להיות יותר פנימית לא הודות לערוצים של מספר אין סופי של אפשרויות קשר, אלא הודות לקשר הדדי יותר פתוח וישיר. הודות לו אנחנו נדע איך לפתוח את עצמנו לשיתוף פעולה, למילוי של עצמנו ושל האחרים. זה נקרא קשר הדדי דו כיווני: ממני החוצה ומבחוץ אליי.
אם ננקה את המרחב הווירטואלי מהלכלוך שקיים זו, יישארו רק המון רצונות שמנסים בצורה כלשהי למצוא מילוי, אבל בסופו של דבר, הם אינם מקבלים כלום. הריקנות הזאת צריכה להצטבר לאיזו התרוקנות כללית, ואז היא תדחוף אותנו להתפתחות יותר איכותית. השלב הבא, הוא ללמד את האנשים להתקשר בצורה נכונה ביניהם, כדי למלא את עצמם.
ודאי שבינתיים התופעה הזאת נטושה לגמרי. הייתי מפתה את בעלי האינטרנט לפיתוח תוכניות חדשות, והעיקר, לחינוך של המשתמשים. בעבודה עם פסיכולוגים ומתכנתים אנחנו צריכים ליצור משחקים מיוחדים, שבאופן נסתר ימשכו את האנשים לצורת קשר חדשה.
לא מדובר על קורסים, ואפילו לא על קליפים קצרים. האדם לא רוצה ללמוד, הוא רוצה לראות וליהנות. אנשים אוהבים לראות תוכניות על אוכל טעים, בתקווה שזה ימלא אותם, הם אוהבים מין, שממלא מיד. הם רואים את עצמם כמלכים, שליטים, זו הרפתקה שממנה הם נהנים.
כלומר, הם רוצים מיד להיות במצב טוב: תקשר אותי עם מקור המילוי, עם ערוץ פשוט וישיר ללא תנאֵי ביניים. לכן צריך לפתח תוכנות בכזאת צורה, שהאדם ירגיש מילוי כל פעם שהוא לפחות במקצת ישנה את עצמו.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 138, 07.02.2013
ידיעות קודמות בנושא:
"טמגוצ'י", משחק העתיד?
פינג פונג וירטואלי
זה סוף העולם כאשר אין אינטרנט
