קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: השיטה האינטגרלית טוענת, שהיא כביכול מכסה את כל השאלות הגשמיות. אדם רגיל אינו יודע דבר על האור של הבורא. הוא יודע שאין לו כסף, אין לו בריאות, וכולי, ופתאום הוא שומע: "תבוא אלינו, ואתה תקבל את כל זה".
תשובתי: לא. אנחנו לא מושכים ומפתים את האדם על ידי דברים כאלה ולא ערבים לו לשום דבר, חוץ מקבלת השיטה. אנחנו נותנים לו ביד רק מכשיר, אבל את הבעיות הוא יפתור בעצמו.
שאלה: האם יוצא, שאנשים שמפיצים את השיטה האינטגרלית לא פתרו בעצמם את בעיות הבריאות, העבודה והכסף?
תשובתי: לא פתרו. נו אז מה? נניח, שאני מנהל בנק. האם אני לא רוצה להרוויח? האם השגתי את כל העושר שבעולם? לכן אנחנו לא צריכים להיות "אבסולוט", אנחנו פשוט מציעים שיטה הגיונית. רוצים? תיקחו.
אנחנו לא נותנים לאדם מקל קסמים, אלא רק מראים לו את מה שהוא יכול לעשות. בדיוק כמו מורה לפיזיקה או לכימיה שמלמד אותנו מדע, כך גם אנחנו מלמדים אותו את מה שיודעים בעצמנו.
שאלה: אבל המורה לפיזיקה לא אומר שעל ידי לימוד הפיזיקה אפשר לפתור את כל הבעיות.
תשובתי: חכמת הקבלה נוגעת בכל הבעיות שלנו שקשורות לרצון לא מלא שאותו צריך למלא על ידי מילוי מופשט אחד ויחיד.
אפילו שלא יהיה לך כסף, אתה כבר לא תרצה אותו, מפני שתתחיל להתמלא על ידי כוח שאותו אתה מזמין על עצמך מדרגה אחרת. כי אתה תתקיים במיקרו-חברה, שבה אתה תוכל למשוך את הכוח הזה על עצמך. זהו הכוח היחיד של הטבע, ולכן על ידי השפעתו עלינו הוא פותר את כל הבעיות. התפקיד שלנו זה למשוך אותו עלינו.
אם אנחנו נעבוד על זה ביחד, אז בסופו של דבר נבריא את האווירה הכללית, היא תהפוך ליותר טובה וכל הבעיות תיפתרנה.
השפעתו של הכוח היחיד של הטבע מרגיעה הכול: האדם הופך להיות יותר מלא ומסתפק בצרכים הגיוניים. כבר לא מעניינים אותו כסף ושליטה, מפני שהוא מתחיל להרגיש שאפשר לקבל את המילוי ממקור אחר לגמרי. אין לו צורך במרדף אחר משהו מדומה, שבכל מקרה לא ניתן להשיגו. הוא לא מבזבז את חייו על זה.
על ידי שימוש בשיטה האינטגרלית אנחנו מונעים מהאנשים ייסורים גדולים, תחרות בלתי פוסקת ביניהם. בחברה מתפשטת אווירה מיוחדת טובה והאנשים מרגישים את זה. מה גם, שלא אנחנו עושים את זה, אלא האור העליון, הכוח העליון, שמסדר הכול. כי אין בכוחנו לעשות שום דבר, חוץ מאשר להידמות לכוח הזה, כאשר אנחנו בעצמנו על ידי היחסים שלנו בינינו מייצרים את ההידמות הזאת: איחוד, התכללות הדדית, וכולי. כך אנחנו מגיעים לביצוע של המצווה התנ"כית: "ואהבת לרעך כמוך", ובזה יורד עלינו השפע.
מתוך התוכנית "שיחות עם מיכאל לייטמן", 27.9.2013
ידיעות קודמות בנושא:
שיתוף פעולה מועיל
בדרך אלטרואיסטית
לקצר את הדרך הארוכה
