לא להתנתק מהאור

  מתוך שיעור הקבלה היומי 27.4.09

כשבאה הכבדות, כשבאה העביות החדשה, צריך רק להתבטל. "איזהו גיבור הכובש את יצרו", הביטול שלך שתעשה עכשיו, זה מעשה הגבורה. בזה חוסכים כל כך הרבה זמן, שנים שנים.

הלוואי וזה יעזור מה שאני אומר עכשיו.

בכל פניה, הטוב ביותר, האידיאלי, הוא לא להתנתק מהאור כשאתה כל הזמן צמוד אליו. זה מושג ע"י כוח השפעת הקבוצה, הלימוד והכול. והעביות שבאה, היא באה והולכת, היא באה והולכת. היא עושה לך את הסינוס הזה, את הגל הזה (ראה שרטוט). למעלה ולמטה, למעלה ולמטה אבל אתה כל הזמן דבוק לאור. זה המצב האידיאלי. ואז יש ירידות ועליות, ירידות ועליות. כלומר אתה כל הזמן בדביקות, אתה רוכב על הגל הזה וזה אידיאלי.

אבל המצב הזה הוא לא אפשרי כי בנקודה התחתונה של הגל הזה אתה חייב להתנתק, שם חייב להיות שינוי של הכיוון, לעבר המדרגה החדשה. ההפסק בין מדרגה חדשה לבין מדרגה ישנה הוא ממש חתך כשמלכות דעליון הופכת לכתר דתחתון, או ההפך כמו שזה אצלנו בזמן העלייה שכתר דתחתון הופך למלכות דעליון.

בנקודה התחתונה ביותר של הגל או בנקודה הגבוהה ביותר של הגל (ששתי נקודות אלו נקראות: נקודות הקיצון) התאוצה שהיא הנגזרת של המהירות מתאפסת ואז יש שינוי של כיוון התנועה. ירידה שהופכת בבת אחת לעליה או עליה שהופכת בבת אחת לירידה. בנקודות קיצון אלה אין פניה חלקה אלא שינוי הכיוון הוא פתאומי, חד מאוד וללא כל סימן מוקדם.