לא כל יום פסח…

שאלה: מדוע איננו יוצאים ממצרים כל יום? מדוע לא כל יום פסח?

תשובתי: זאת שאלה נכונה מאוד: מדוע איננו נמצאים במצב שבו כל הזמן מרגישים את גלות מצרים, שלבי יציאת מצרים, מדוע איננו מתארים אותם בתוכנו?

הסיבה היחידה היא שאיננו משתדלים. אם כל יום היינו משקיעים מאמצים, הינו מרגישים כל יום שאנחנו נמצאים במצרים, היינו מגלים את אותם השלבים שמתוארים בסיפור על יציאת מצרים.

הרי כל מה שכתוב מהרגע שבו יוסף מגיע למצרים, ואחר כך – בני יעקב ויעקב עצמו – את כל זה האדם צריך לעבור על עצמו. עלינו להרגיש בתוכנו את כל התכונות הללו, להרגיש שאנחנו נכנסים למצרים, נתקלים בבעיות השונות שמתוארות בתורה. עלינו להרגיש אותן, לעבור אותן בעצמנו.

הן מתגלות במהירות רבה, האדם אינו צריך לעבור אותן במשך שנים ארוכות, כפי שמתואר בסיפור. הרי שנים הם לא זמן, אלא שינויים פנימיים באדם, והם יכולים להיות מאד מהירים. בכל מקרה עלינו להרגיש את כל השלבים הללו – במידה מסוימת כלשהי, הרי כולנו כלולים זה בזה. אך במאמצינו המשותפים להתחבר, עלינו לגלות את כל התהליך הזה, שמכוון נגד החיבור.

בהתחלה נדמה לי שאני מתכוון להתחבר עם החברים, ועוד מעט נשיג את האיחוד – עד שמתחילים לגלות ששום "עוד מעט" לא יצא, ואפילו ההיפך – אנחנו לא נוכל לצאת מ"מצרים", מתוך האגו שלנו, ואין לנו שום סיכוי.

אנחנו יכולים להתגבר על הייאוש הזה, על החולשה הזאת, רק בעזרת עשר המכות, כשמתעוררת בתוכי כזאת שנאה לרצון לקבל שלי, לטבע האגואיסטי שלי, שאני מוכן להרוג אותו – העיקר לא להישאר בו, בתוך כל עשר התכונות הללו, שמתגלות כנגד עשר הספירות.

בכל מקרה, כל המצבים האלה קרובים מאד, הם מתגלים במהירות רבה, והאדם יוצא מ"מצרים". אך צריך להימצא בתוך הסיפור הזה, להשתדל להסביר אותו נכון לעצמנו, לראות אותו בתוכנו. והיכן זה "בתוכנו"? – בתוך הנקודה שבה כולנו רוצים להתחבר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 24.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לפני זינוק גורלי
אל האיחוד, דרך המדבר
לפלס דרך אל האור

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest