דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא כדאי למשש את התחתית בזמן נפילה חופשית

לא כדאי למשש את התחתית בזמן נפילה חופשית

laitman_2009-11_8754-70.jpg

שאלה: בספרי בעל הסולם מורגשת צעקה, מורגשת הדאגה שלו מכך שאיננו מתעלים רוחנית. לעומת זאת, לנו אין את הצעקה הזו. מדוע?

תשובתי: הוא צועק, מפני שהוא יודע, רואה. אם שיודעת על מחלתו של הילד שלה, צועקת בתוך נשמתה, אבל לעת עתה הוא אינו מרגיש בכאב וממשיך לשחק במיטה שלו.

יש לו חום, אבל הוא לא מעלה בדעתו שזה יכול לנבוע מדלקת ריאות, או מחיידק כלשהו שבו הוא נדבק. האם יודעת, ואילו הילד – לא.

כשבעל הסולם מסתכל עלינו הוא באמת זועק, אבל אנחנו לא ממש מודאגים ממה שקורה איתנו.

אנחנו דומים במידת מה לאדם הנופל מקומה עשירית, אבל שומר על קור רוח.

– "מה נשמע?" – שואלים אותו בזמן שהוא חולף על פני הקומה השמינית.

– והוא עונה: "בינתיים הכול בסדר".

ובאמת, בינתיים הכול בסדר. לכן עלינו לקבל את דברי בעל הסולם במלוא הרצינות, כאילו שזו הייתה אבחנה של רופא מוסמך – לא כדי שדבריו יפחידו אותנו, אלא כדי שהם יעוררו אותנו לתיקון.

רק תיקון יכול להפוך לתרופה למחלתנו. זאת, מפני שזו לא סתם תרופה, זה לא רק יהפוך אותנו לבריאים יותר, אלא גם יאפשר לנו להשיג שלמות.

חכמת הקבלה אינה מיועדת להיטיב את מצבינו בעולם הזה – להיפך, לא נגיע כאן לשלווה.

עד שאדם לא יבין שעליו לתקן את עצמו, עוד מצפים לנו מצבים הרבה יותר מסוכנים.

נכנסנו לתקופה חדשה, שבה כל האנושות צריכה לעלות לדרגה עליונה יותר.

הוכן עבורנו כוח, הנקרא "משיח", המושך אותנו מהרצון האגואיסטי שלנו, לרצון להשפיע. אנחנו חייבים להשתמש בכוח זה.

מתוך שיעור על המאמר "הקדמה לספר 'פי חכם'", 27.11.2009

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest